בית המשפט העליון האריך (א', 21.3.04) את מעצרם של חמשת ראשי הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית ב-90 יום נוספים.
כזכור, נגד השייח' ראאד סלאח, מחמוד מחאג'נה (אבו סמארה), ריאד מחאג'נה, תאופיק מחאג'נה, נאסר אגבריה וד"ר סלימאן אגבריה, הוגש כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות חמורות, ובהן קשירת קשר לביצוע פשע, מגע עם סוכן זר, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, חברות בארגון טרור, חברות בהתאגדות בלתי מותרת, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומסירת ידיעות לאויב.
עם הגשת כתב האישום נגדם, האריך שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יגאל גריל, את מעצרם של החמישה עד תום ההליכים, וקבע כי העבירות "בוצעו לאורך תקופה ממושכת, בצורה שיטתית ומתוחכמת". עוד כתב בהחלטתו, כי "מדובר בכמות ניכרת של ראיות, הבאה לידי ביטוי בהקלטות ותמלילים, מסמכים שנתפסו, הודעות שנגבו, וחוות דעת של מומחים. באי כח הצדדים עשו מאמץ ניכר על-מנת להתמודד עם כמות כה רבה של ראיות בכל הנוגע לניתוח העובדות והסקת המסקנות המשפטיות".
בית המשפט העליון דחה את הערר שהגיש השייח' ראאד סלאח על החלטה זו, והשופטת דורית בייניש קבעה כי התביעה הגישה לבית המשפט תשתית ראייתית פרי עבודת איסוף מקיפה, חקירה מודיעינית ומעקב של מומחים מקצועיים. כל אלה נאספו לחומר רב היקף, אשר על פניו, בבחינה לכאורית, יש בו פוטנציאל ראייתי מפליל כנדרש בשלב זה של ההליכים".
כך למשל, "מחומר הראיות לכאורה עולה, כי יו"ר האופוזיציה ('קואליציית הצדקה' - ארגון גג המאחד עשרות ארגונים איסלמיים מרחבי העולם - נ.ש.) הינו השייח' יוסוף מוסטפא אל-קרדאווי, אשר לטענת התביעה נתן הכשר הלכתי בפסיקותיו לביצוע פיגועי התאבדות ואישור להרג אזרחים ישראליים ולג'יהאד נגד ישראל, ומשמש מקור סמכות דתי לתנועת החמאס. מן החומר שנאסף עולה שכאשר נמנע מן העורר בצו מינהלי לצאת את הארץ, בין היתר, בשל חשש של מפגש עם השייח' קרדאווי הנ"ל, נוצר בין השניים קשר טלפוני".
החמישה הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו לעצרם עד תום ההליכים, בנימוק שעקב הקצב האיטי של שמיעת התיק נראה כי המשפט ייארך מספר שנים, ועל-כן יש לאזן בין האינטרס הציבורי שבמעצרם, לבין האינטרס הציבורי האחר, שהוא שחרור נאשמים אשר חזקת החפות עומדת להם.
כן טענו, כי חלוף הזמן ממועד מתן החלטת המעצר הראשונה, הוא נסיבה עצמאית המצדיקה בחינה מחודשת של סוגיית המעצר; הפעילות המתוארת בכתב האישום היא פעילות הומניטרית רחבת היקף, שספק אם מצדיקה היא מעצר, כל שכן מעצר של חודשים רבים; הנאשמים הם אנשי ציבור מכובדים, ואין חשש אמיתי להימלטותם מן הדין או לביצוע עבירות אם ישוחררו; וכן שהטלת תנאים מגבילים יכולה לבוא במקום המעצר. ואולם, גם בקשתם זו נדחתה.
90 ימי מעצר מבלי שנסתיים המשפט
כעת, משמלאו 90 יום למעצרם של החמישה ועדיין לא הסתיים משפטם, נדרשת הפרקליטות לבקש משופט של בית המשפט העליון להאריך את מעצרם ב-90 יום נוספים.
ואכן, השופט אשר גרוניס נענה לבקשה תוך שהוא מציין אמנם כי "אין ספק, כי המשפט לא יסתיים תוך תשעים ימים של הארכת המעצר. ניתן להניח כי המבקשת תעתור להארכות נוספות". ואולם, הוסיף גרוניס, "כתב האישום אשר הוגש נגד המשיבים מייחס להם עבירות רבות, שחומרתן קיצונית וחריגה. אופן ביצוע העבירות המתואר, משליך גם הוא על חומרתן ועל רמת המסוכנות של המשיבים. מדובר, לכאורה, בפעילות רחבת היקף ומימדים, חובקת יבשות ומדינות, מאורגנת ומתמשכת, המתאפיינת בנחישות, בדבקות במטרה ובתחכום".
"אמנם, כותב גרוניס בהחלטתו, "ככל שנמשך מעצרו של נאשם - קטנה, באופן יחסי, עוצמת המשקל שיש לתת לשיקול המסוכנות הנובע מאופיו. ואולם, במקרה זה מדובר ברמת מסוכנות חריגה: גיוס כספים והעברתם לשם ביסוס התשתית האזרחית של החמאס, תשתית המאפשרת את קיום הפעילות הטרוריסטית של ארגון זה, הפוגעת בביטחון מדינת ישראל והחיים בה".
"נוכח כל זאת", מכריע גרוניס, "סבורני כי אין להסתפק בחלופת מעצר. במקרה כגון זה, דומה שאין חלופה שתוכל להשיג את מטרת המעצר. עוד יש לזכור, כי עסקינן בחמישה נאשמים ובפרשיות סבוכות ומרובות משתתפים. נראה, כי בית המשפט המחוזי עושה מאמצים ניכרים לקידום שמיעת המשפט. אכן, כפי שעולה מבקשת המבקשת, מספר ימי דיונים בוטלו על-ידי בית המשפט, אך במקומם נקבעו מועדים אחרים. לעומת זאת, מספר ימי דיונים בוטלו או הופסקו דווקא מפאת בקשותיהם השונות של באי-כוח המשיבים. מספר הנאשמים, חומרתן היתירה של העבירות, והניהול התקין של המשפט תוך קביעת ישיבות נוספות רבות, מצדיקים את הארכת מעצרם של המשיבים".
בש"פ 2637/04 מדינת ישראל נ' מחמוד מחאג'נה (אבו סמרה) ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה