מגעים חשאיים להחזרת תנועת החמאס לירדן

החמאס חוזרת לירדן? לאחר כארבע וחצי שנים של נתק כמעט מוחלט ויחסים עכורים בין ירדן לתנועת החמאס, נראה כי מתחדשים המגעים ליישוב הסכסוך הנמשך מאז שנת 99', בין התנועה לממלכה ההאשמית.

העיתון הסעודי "אל-ווטן" מדווח הבוקר (א', 21.3.04) מרבת עמון, מפי גורמים ירדנים יודעי דבר, על מגעים המתנהלים בימים אלה בערוצים חשאיים בין ממשלת ירדן למנהיגי תנועת החמאס בסוריה. זאת, במטרה לאפשר את חזרתם של נציגי התנועה אשר גורשו משטח הממלכה בשנת 99' [על הרקע לכך - ראו בהמשך].

המהלך מובל על-ידי האחים המוסלמים בירדן, שהעבירו מסר בעל-פה ממנהיגי התנועה היושבים בדמשק לראש ממשלת ירדן, אל-פאיז. ממשלת ירדן והמלך עבדאללה מעוניינים בימים אלה להפחית את הביקורת הגוברת ברחוב הירדני, על-רקע פתיחת מרכז המדע המשותף בין ישראל לירדן והביקור החשאי שערך המלך בחוות השקמים של ראש הממשלה שרון בסוף השבוע. כך ניתן כפי הנראה להסביר את הגמישות המפתיעה שמגלה הממלכה.

יחסי ירדן-חמאס עולים על שרטון

באוגוסט 99' החליט המלך חוסיין לשים קץ לנוכחות תנועת החמאס בשטח ירדן בעקבות לחצים ישראליים, אמריקניים ופלשתיניים, להצר את צעדיה של התנועה. במסגרת זו, סגרה ממשלת ירדן, בראשות רא'וף אל-רוואבדה, את משרדיה של התנועה, אנשיה נעצרו ואזרחותם נשללה. בעקבות מאמצי תיווך קטריים שוחררו נציגי החמאס מהכלא הירדני בנובמבר אותה שנה וגורשו לדוחה, בירת קטר.

ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של החמאס, הביע בשעתו נכונות לצמצם את פעילות התנועה בשטח ירדן (עיתון "אל-איתחאד" היוצא במפרץ, נובמבר 99'; ג.ב.], אולם המלך התעקש ונציגי התנועה - ח'אלד משעל, הדובר - איבראהים רושה, מוסא אבו-מרזוק [שגורש ב-1995 מירדן, נעצר בארה"ב, ובשנת 97' הותר לו לשוב לירדן; ג.ב.], עבד אל-עזיז אל-עומרי וסאמי ח'טר, לא הורשו לשוב עוד לממלכה. מדיווחים ערביים עולה, כי נציגי החמאס הועברו לקטר במטוס מלכותי שנשלח על-ידי אמיר קטר עצמו, למעט אבו-מרזוק שהועבר לדובאי ומשם המשיך לדמשק.

בערוצים הרשמיים ניסו הירדנים והקטרים להציג את המהלך כאילו היתה כאן "העתקת מיקום מרצון". "אין זה נכון שנכפה עליהם גירוש מירדן", אמר שר החוץ הקטרי, השייח' חאמד בן-ג'אסם בן-ג'בר א-ת'אני, והוסיף: "הם חופשיים להחליט על עתידם בעצמם". ואולם, בחמאס התעקשו כי מדובר בגירוש.

האירנים גינו את היחס הירדני לאנשי החמאס. "המהלך הזה מחליש ללא ספק את ההתנגדות הפלשתינית", אמר דובר משרד החוץ האירני, מוחמד רזא אספי. הגורמים האיסלמיים בירדן מחאו בתוקף, אך לשווא. הרשות הפלשתינית הציעה לארח אותם בשטחה במידה ויקבלו על עצמם את מרותה [ג'יבריל רג'וב בראיון ל"ג'רוזלם פוסט", נובמבר 99'; ג.ב.], אולם ההצעה נפלה בעקבות התנגדותה של תנועת החמאס.

בחמאס הביעו כל עת תקווה לשוב לרבת עמון. "מתקיימים כעת מאמצים רבים ליישב את הסכסוך עם ממשלת ירדן ואני מקווה שהללו יצליחו", אמר מוסא אבו-מרזוק עם הגיעו לדמשק. אולם כל המאמצים עלו בתוהו. היה מי שכינה את המהלך באותה התקופה: 'ספטמבר השחור' החדש של הפלשתינים.

ניצני תקווה ביחסים?

רק כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2000, התקיימו מגעים ראשונים וישירים בין נציגי החמאס לממשלת ירדן. ראש הממשלה הירדני דאז, עלי אבו רארב, נועד בשולי הוועידה האיסלמית בדוחה, בירת קטר, עם ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של התנועה, אשר גורש כאמור מירדן.

לדברי מקורות ברבת עמון, ראש הממשלה הירדני הציע למשעל הכרה מחדש על-ידי ממשלת ירדן והשבת אזרחותם, בתנאי שתיפסק פעילותם בשטח ירדן. הצעות דומות שהוגשו לתנועה קודם לכן - נפסלו על הסף. גם הפעם לא היו דיווחים על עשן לבן שיצא מהפגישה, ובפועל - נציגי החמאס לא שבו לירדן.

בינואר 2001 עתרו נציגי החמאס המגורשים לבית המשפט הגבוה בממלכת ירדן. "אנו מקווים שהמשבר ייפתר באמצעות התיווך הקטרי, אולם אם זה לא יילך - נפנה לבית המשפט", צוטט בכיר בחמאס על-ידי סוכנות הידיעות רויטרס. לא ברור מה עלה בגורלה של העתירה.

חמאס - ההשפלה

כמה חודשים לאחר מכן, ביוני 2001, פרסמה תנועת החמאס כי ממשלת ירדן השיגה הסדר עם אחד המגורשים, איברהים רושה, דובר התנועה בירדן, בדבר חזרתו לשטחה. רושה, כפי שנטען על-ידי התנועה, הבטיח להקפיא את קשריו עם החמאס. ואולם, משהו כנראה השתבש בדרך.

רושה, בן 67 בשעתו, הגיע מקטר לנמל התעופה של רבת עמון, שם כבר המתינו לו נציגי הרשויות. הוא עוכב בנמל בין שבוע לשבועיים ולאחר מכן הוטס היישר לבנגקוק. בתנועת החמאס גינו את האקט המשפיל והטילו על שלטונות ירדן את האחריות למצב בריאותו של רושה, שהוחזק בתנאים בלתי-הומניטריים לדבריהם. אירוע זה הביא לקץ ניסיונות התיווך בין הממלכה ההאשמית לחמאס.

צילום: המלך חוסיין, גירש החמאס