פוטין הציב תנאים רכים לתמיכתו ב'הינתקות'

ראש הממשלה, אריאל שרון, הציג (יום א', 21.4.04) בפני שרי הליכוד את תוכנית (או תוכניות) ההינתקות. הפגישה התקיימה בעקבות ועל-רקע הביקורת הגוברת בליכוד, בדבר התנהלותו של ראש הממשלה בסוגיה - ביקורת הנוגעת, בין היתר, לעובדה כי תוכנית ההינתקות, שתוצג לנשיא בוש בביקורו הקרוב של שרון בוושינגטון, טרם הוצגה לממשלה.

ראש הממשלה הציג לשרים מספר חלופות של הינתקות, החל בפינוי ישובי גוש קטיף, פרט לשלושת היישובים הצפוניים (ניסנית, דוגית ואלי סיני) וכן ציר פילדלפי, או נסיגה מלאה מהרצועה, בשילוב פינוי מספר ישובים בגדה - וכלה בפינוי נרחב גם בגדה. הוא נימק את הפינוי במבוי הסתום אליה הגיעה המדיניות הישראלית ובצורך לבלום תוכניות אחרות, נוחות פחות לישראל, לשינוי הסטטוס קוו. לדבריו, יישום ההינתקות יעניק לישראל חופש פעולה גדול יותר במלחמתה בטרור.

רק מספר שרים הביעו את עמדתם בעניין תוכניתו של שרון בפגישה היום, בהם השרים הנגבי, לבנת, לנדאו וכץ וכן שר האוצר, בנימין פוטין, אשר הציב תנאים לתמיכתו בתוכנית [ראו פירוט בהמשך]. שרי הליכוד התאכזבו מאוד לשמע הביקורת הרכה בלבד של פוטין על שרון, ועל הצהרתו כי יתמוך בתוכנית בהתקיים התנאים הסבירים שהציב.

לאחר שובו של ראש לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, מארה"ב, יתכנסו שרי הליכוד לפגישה נוספת עם ראש הממשלה, בה יוכלו יתר השרים, שלא הביעו את דעתם, לדבר.

נראה כי שרון עצמו תומך בפינוי מלא של הרצועה, ובפינוי סמלי של ארבעה ישובים בצפון השומרון. ראש הממשלה סירב לפרט בעניין, אך השר אהוד אולמרט דיבר על היישובים גנים, כדים, שא-נור וחומש. גורמי ביטחון מתנגדים לנסיגה ישראלית מציר פילדלפי, המפריד בין רצועת עזה לגבול המצרי, בנימוק כי הדבר יאפשר הברחת אמצעי לחימה לתוך הרצועה, בכמויות העולות בהרבה על אלו המוברחות באזור זה כיום.

ראש הממשלה מבקש להרגיע את התסיסה בליכוד ו"לאבטח את עצמו מהאגף". אם ייתקל בהתנגדות משמעותית למתווה ההינתקות המועדף עליו, ייתכן שיסכים לוותר על פינוי יישובים בגדה בשלב זה. בפגישה לא תתקיים הצבעה, ושרון יבקש מהשרים להביע את עמדותיהם באשר לצעדים שעל ישראל לנקוט כיום ולהעלות את רעיונותיהם באשר לחלופות השונות.

בפגישה השתתפו רוב שרי הליכוד (למעט שר החוץ, סילבן שלום, העושה בארה"ב), סגני השרים של הליכוד ויו"ר האופוזיציה, ח"כ גדעון סער. בשלב זה, תומכים ארבעה משרי הליכוד בתוכנית ההינתקות החד-צדדית: שר התמ"ת ומ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון שאול מופז, השר בלי תיק גדעון עזרא והשרה ציפי לבני.

החדשות הטובות פחות, מבחינת שרון, הן שרוב שרי הליכוד - ובהם רוב השרים הבולטים, בעלי הגייסות במרכז המפלגה - נמצאים לפי שעה במחנה המתנגדים להינתקות: שר האוצר בנימין פוטין, שר החוץ סילבן שלום, השר לביטחון פנים צחי הנגבי, שר החקלאות ישראל כץ, השר נתן שרנסקי, השר בלי תיק עוזי לנדאו, שרת החינוך לימור לבנת, שר הבריאות דני נוה והשר במשרד האוצר מאיר שטרית.

השרה לבנת, אגב, הצהירה היום כי תתמוך בתוכנית אם האמריקנים יתמכו בה.

החישוקים של פוטין

פוטין, שעמדתו נחשבת לחשובה במיוחד בליכוד, הציג בישיבה כצפוי את התנגדותו לנסיגה חד-צדדית ("הינתקות"). לדבריו מצביעה על "ניצחון לטרור" והשווה את רעיונות ההינתקות לנסיגה מלבנון, שתרמה לדבריו להתפרצות האינתיפאדה. "יציאה חד-צדדית עלולה לחזק מוטיבציה של טרוריסטים, במיוחד ביהודה ובשומרון, ולכן אסור לצאת פראיירים מן המהלך ולבצע אותו ללא תמורה פוליטית", אמר.

"רבים מאיתנו חשבו שפינוי יישובים כלשהם צריך לעלות רק במסגרת של הסדר קבע, כשישנו שותף פלשתיני ראוי שימגר את הטרור ויכיר בקיומה של ישראל" אמר פוטין. "היום זה מאחורינו. אני לא הייתי יוזם את המהלך הזה, אך הוא כבר יצא לדרך. ראש הממשלה יזם אותו בפומבי ודיבר עליו בפומבי, לכן היוזמה שבפנינו היא עובדה קיימת ואליה צריך להתייחס. ניתן לדחות אותה עקב סיכוניה, או להסכים, רק אם נחזק אותה בתמורות ביטחוניות" אמר.

התמורות הביטחוניות שהציב פוטין נוסחו כשלושה תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא הסכמה אמריקנית להכללת גושי ההתיישבות הגדולים בתוך תוואי הגדר, כולל תוואי כביש 443; התנאי השני - הצהרה אמריקנית השוללת את זכות השיבה באופן מוחלט; תנאי שלישי - הסדרי ביטחון מיוחדים אשר יבטיחו שליטה ישראלית מלאה במעברים וחופש פעולה ביטחוני בכל מקום, זאת לצורך סיכול טרור. לדברי פוטין, קיימת חשיבות עליונה לכך שהפלשתינים לא יחושו שנצחו את ישראל.

בנאום שנשא אחר הצהריים בכנס של איגוד לשכות המסחר בתל אביב אמר פוטין, כי בפגישתו עם השליחים האמריקנים שביקרו בארץ לפני כשלושה שבועות אמרו לו בני שיחו, כי לדעתם הנסיגה החד-צדדית תעודד את הטרור. לדברי פוטין, "אם המהלך ייעשה באופן שגוי הוא יחליש ויסכן את ביטחוננו".

בסביבתו של פוטין אומרים, כי בכל מקרה אין בכוונתו לעמוד בראש מאבק נגד שרון בסוגיית ההינתקות, כדי להימנע מפגיעה באחדות הליכוד. פוטין אמר עוד לשרי הליכוד, כי על אף שהוא עצמו לא היה בוחר בהינתקות כמדיניות, "יש לחזק את שרון ערב צאתו לארה"ב". לדבריו, יש לקיים הצבעה בנושא רק לאחר שובו של ראש הממשלה מארה"ב, לאור ההסכמות שיגיע אליהן עם הממשל האמריקני.

מתנגדי ההתנגדות - עדר ללא רועה?

השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, הזהיר בפגישה את ראש הממשלה כי יישום ההינתקות יביא לקריסת הממשלה. הנגבי אמר לשרון כי במקרה כזה, יפרשו מפלגות הימין מהממשלה. ראש הממשלה השיב "לא אשאר בלי ממשלה" ובתגובה אמר לו שר החקלאות ישראל כץ, הנמנה על הניצים בליכוד: "אי אפשר לבנות על פרס ומפלגת העבודה. פרס תומך בחזרה לקווי 67'. הוא לא יאפשר לליכוד לתפקד. תוך שבוע יפרצו ביניכם ויכוחים וזה יוביל לבחירות תוך פחות משנה".

שני מתנגדים נוספים להינתקות, שרת החינוך לימור לבנת והשר בלי תיק עוזי לנדאו, מתחו ביקורת נוקבת על תוכניתו של ראש הממשלה. לבנת אמרה, כי התוכנית מתקבלת על הדעת רק בתנאי שהאמריקנים יסכימו להחלת הריבונות הישראלית על גושי ההתיישבות הגדולים. ואילו לנדאו אמר, כי "כשמציגים את הנחות היסוד לתוכנית, הפקפוק בה רק גדל. בינתיים אין בידינו שום תמורה אמריקנית, אחרי שלושה חודשים של דיבורים על גיבוש התוכנית".

המתנגדים להינתקות בין שרי הליכוד הביעו היום אכזבה מעמדתו של פוטין, שפירושה המעשי - הכשרת תמיכה עתידית במדיניותו של ראש הממשלה. השר כץ, ממקורבי פוטין, אמר: "זו דרך לא נכונה להטיל את האחריות על ראש הממשלה ולהציג את השרים כיועצים בלבד, אנו מייצגים ציבור ולא ניתן לברוח מאחריות". כץ תהה לאן נעלמה עמדתו המסורתית של ראש הממשלה שאפיינה את מרבית תקופת כהונתו, לפיה לא ייעשה כל ויתור לפני שיבשילו התנאים להסדר בצד הפלשתיני. "עליך להמשיך בדרכך ההיא. הרעיונות הללו לא מתאימים לך", אמר כץ לשרון.

בין וושינגטון למרכז הליכוד

בהמשך, צפוי שרון לקיים דיון עם ראש לשכתו, דב ויסגלס, ועם ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד, היוצאים מחר בערב לארה"ב. השניים עתידים להיפגש עם בכירי הממשל האמריקני בנושא ההינתקות, כדי להכין את פגישתו של ראש הממשלה עם הנשיא בוש. ראש הממשלה יודע כי תוצאות הפגישה עשויות להיות בעלות השפעה מכרעת על נכונותם של שרי הליכוד המתנגדים להינתקות לבלוע את הגלולה המרה - אם יביא תמורה מדינית אמריקנית הולמת.

מועד הפגישה, שהיתה אמורה להתקיים בסוף החודש, טרם נקבע. הוא תלוי בהבנות שיושגו עם הממשל האמריקני וביכולתו של שרון להתגבר על ההתנגדות לתוכניתו מבית. עם זאת מעריכים בסביבתו של ראש הממשלה, כי הפגישה תתקיים בשבועיים הקרובים.