כספים

ועדת הכספים בביקורת נוקבת על התנהלות האוצר בכל הנוגע לסיוע לעמותות המגזר השלישי: "שקל לא עבר עד כה"
במהלך דיון הוועדה הזמנית בנושא, הציגו נציגי אירגוני הסיוע את הקשיים המשמעותיים עימם הם מתמודדים במסגרת משבר הקורונה - הגדלת ההוצאות והיקף הסיוע הנדרש מצד אחד, ומנגד ירידה בתרומות ובהכנסות. לדברי הארגונים, שאמדו את הסיוע הדרוש במיליארד שקל, רבים מהם לא יוכלו לחזור לעבוד, מה שיוביל לאובדן מקור פרנסה לאלפים: "עמותה עם מחזור של 2 מיליון שקל זכאית ל-28 אלף שקל סיוע"
על רקע כך קראו חברי הוועדה למשרד האוצר לעמוד בהבטחותיו ולהקים קרן סיוע ייעודית בסך 200 מיליון שקל לאירגוני המגזר השלישי, בניגוד להחלטתו לאחד את הסיוע לעמותות עם הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. מנגד טען נציג האוצר, כי איחוד הסיוע דווקא יאפשר לעמותות לקבל סיוע נרחב יותר
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג: "30 מיליון שקל שהעמדנו לסיוע כמעט הסתיימו, אנחנו צופים ירידה דרמטית בהכנסות מיהדות התפוצות"
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר: "מדיניות האוצר היא לתת כמה שפחות לכמה שפחות. כל מה שהוא הבטיח לא התקיים, אנחנו דורשים ממנו לקיים! - להקים קרן סיוע בסך 200 מיליון שקל לעמותות הרווחה, ולחילופין שעמותה שתהייה מעוניינת ותעמוד בדרישות תוכל להגיש בקשה לקרן לעסקים קטנים ובינוניים"
ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (ב') דיון מעקב בנושא התמודדות המגזר השלישי עם משבר הקורונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר ציין בפתח הדיון: "אנחנו עדים למשבר ומחדל מתמשך, אחד הגדולים בתולדות ישראל. הוא בא לביטוי בכל תחום, באיך חוזרים ללימודים, בתחום העצמאים, בתחום העמותות. ברור שאף אחד בממשלה, לא בפקידות, לא בממשלה, ולא עד רה"מ, לא מבינים את גודל המשבר. אנחנו רק בהתחלה, יש לנו רק התרעת צונאמי. והערכות הממשלה קטסטרופלית.
מדינת ישראל מסרה הרבה מהתפקידים שלה למגזר השלישי, אבל זה בדיוק המקום בו היא צריכה קודם לפרוס את רשת הביטחון למגזר הזה. בצפון יש מקום שנקרא בית אייל, שנקרא על שם איל שמעוני שנפל בלבנון, והוקם ע"י אמו. המקום מנציח את כל תקופת השהייה של צה"ל בלבנון, ונותן טיפולים לאנשים עם מוגבלויות. המקום לא לקח שקל מהמדינה אך בתקופה הזו מדינת ישראל צריכה לתת לאתר שפועל בפריפריה, רשת ביטחון. הוא פועל במקום שהמדינה לא נמצאת".
יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית: "המגזר הזה הוא 15 אחוז מהתל"ג של המדינה, 16 אחוז מהעובדים במדינה מועסקים בו, הוא הרוח והנשמה של השירותים והתרבות. מדברים בצדק על עסקים אבל לא מדברים על ארגונים כמו למשל בית איל שהזכרת. המגזר הזה נכנס בצורה משברית למשבר, כיוון שלא הייתה ממשלה למעלה משנה, כל מסלול התמיכות, כמעט לא חולק. כל ההתקשרויות של ארגונים עם המדינה, הפכו להתקשרויות מאוד מסורבלות. התרומות נעצרו. כמי שמצייג את הארגון היהודי הגדול ביותר בעולם, אנחנו צופים ירידה דרמטית בהכנסות מיהדות התפוצות. הדיון הראשון התקיים פה, הובטחו צעדים שונים, היו צעדים טכניים בסדר גמור, אבל כסף ישיר, חמצן למגזר הזה, לא ניתן למרות האבטחה. מתוך תחושת אחריות למעמדנו בעולם, הקמנו קרן סיוע למגזר הזה בהיקף של 30 מיליון שקל, והכסף כמעט נגמר. העמותות צובאות על הפתחים ויש כמות שעוד מחכה. זה מוביל לאסון חברתי. עוד השבוע הובטח שקרן חדשה תוקם, דובר במקור על 200 מיליון שקל, לאחר מכן אמר האוצר שזה יתווסף לקרן לעסקים, אלא שהקריטריונים עד כה לא פורסמו, אף מוסד לא יכול לפנות. כל המגזר השלישי מתחנן לפעולה אקטיבית להצלתו".
אופיר כץ, ארגון מנהיגות אזרחית: "אגורה שחוקה אחת מהפעולות של הממשלה לא הגיעו לחברה האזרחית, לא ראינו שקל אחד ישיר שהגיע לעמותות לסיוע. אמרנו כל הזמן, הבעיה המרכזית היא לשמור על התשתיות. שבבוא המשבר יהיה אפשר להמשיך בפעילויות, ולהעסיק את האנשים כדי שהארגונים יוכלו לפעול, לזה צריך תקציב. לפני שבועיים הכריז רה"מ על קרן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, בשולי הקרן הכניסו את הארגונים האזרחיים, אבל הגבילו את זה לכאלה שבעלי הכנסות עצמאיות של שליש לפחות, והגבלה שנייה שארגונים של 20 מיליון שקל לא יוכלו להיכלל שם. כך ארגונים רבים לא נכללים שם. אם לא תהייה תמיכה בארגונים האלה, הם לא ישרדו. המגזר השלישי קורס, מי שלא מבין את זה, לא יודע מה קורה, הממשלה תבין את זה מאוד, שמאות אלפי אנשים ירצו לחזור לעבודה, לא יהיה להם לאן לחזור. הממשלה תבין את זה שתרצה שאירגוני השטח יתנו שירותים לשטח ולא יהיה ארגונים".
אסנת אביבי, משרד הרווחה: "כל ההתקשרויות עם המגזר השלישי המשיכו, ונעשתה הארכה אוטומטית להתקשרויות. אם הייתה בעיה נקודתית כזו או אחרת היא טופלה, אך המשרד המשיך לתפקד כרגיל".
גל לנדאו, משרד האוצר: "התעקשנו להכניס את העמותות למסלול הסיוע של העסקים כמו כולם, כי אנחנו לא רואים הבדל בכל הנוגע לסיוע. הקריטריונים התפרסמו בפירוט, וצוין כי ממחר ניתן יהיה להגיש את הבקשות. שדובר בהתחלה תוקצב סכום של 200 מיליון שקל למגזר השלישי, שלא ניתן לפרוץ. עצם זה שהכנסנו לתוך הקרן ברשות המיסים, לפי נוסחה, מהווה אפשרות לסיוע ללא הגבלה תקציבית".
ח"כ פורר: "אני הבנתי שיש הגבלה של 5.2 מיליארד שקל".
לנדאו: "זו הערכה, אבל אין איזו מגבלה. יש עמותות רבות שנכנסות פנימה למסלול זה, ואנחנו עמלים על מענה משלים לאחרות. ככל שהממשלה תעמיד סיוע לעסקים בעלי מחזור של מעל 20 מיליון, גם העמותות יהיו זכאיות".
ח"כ פורר: "זה לא מענה לומר אני לא יודע מה יהיה על עמותות של מעל 20 מיליון שקל".
ח"כ מיכאל ביטון: "לא יכול להיות שקצב התגובה כלפי העמותות יפלה אותם לרעה. הארגונים נושאים את הנטל בעת משבר הקורונה, ואנחנו לא מסייעים להם. כמו כל גוף יש בקרב העמותות אלפי עובדים, גם אם עמותה פועלת במאה אחוז תרומות. פניתי לאוצר בנושאים האלה, שאלתי שאלה, כמה העמותות בישראל פנו לאשראי הבנקאי, כמה קיבלו סיוע, עד רגע זה לא קיבלתי תשובה. לפתע אני שומע שסכום הסיוע יכנס כסכום כללי, ונראה בעמותות ככל עסק, שאלתי איך נדע שהעמותות יקבלו 200 מיליון, אמרו אל תדאג, יקבלו יותר. בסוף יש אלפי עמותות שנופלות בין הכיסאות".
ח"כ קרין אלהרר: "מי שעשה את המתווה או שלא מבין או שלא רצה שיעשו שימוש בתקציב. הייתי מצפה ששני דברים מאוד חשובים יעשו כבר בשלב הזה - הראשון, כמו שדחו את המס לעסקים, אפשר היה לדחות את המס על השכר לעמותות, 7 וחצי אחוז זה לא מעט כסף. דבר שני - סעיף 46, עמותה שהיה לה 3 שנים ברצף, תנו להם את זה בלי כל הרגולציה. אנשים עם מוגבלות, נשים מוכות, נוער בסיכון, האנשים האלה שקמים כל בוקר כדי לסייע להם יסתדרו, מי שלא יסתדר, אלה האוכלוסיות בקצה, אז תתעוררו".
ח"כ איציק שמולי: "למרות מצבם האירגונים יצאו למשימה מול הקורונה, הם לא שאלו מה יצא לנו מזה, מה יהיו הקריטריונים לתקציב הסיוע. אני מכיר עמותות שהעבירו הכל לפעילויות של כאן ועכשיו, הם לא צריכים להיענש על זה. החמצן צריך להגיע מהר מאוד, המטרה היא לממש את הקרן, לא להקים אותה. אי אפשר לגזור גזרה שווה בין עמותות לבין עסקים קטנים ובינוניים. משרד הרווחה לא יוכלו לספק את השירותים החברתיים לבדם".
ח"כ אופיר סופר: "כל העבודה צריכה להתבצע בצורה הרבה יותר מהירה, אני יודע שבונים מענה לעמותות מעל 20 מיליון שקל, ולעמותות שהן מעסיקות גדולות ולכאלה שנתמכות בפחות מ-30 אחוזים. התהליך צריך להתבצע במקביל ולהתבצע מהר. העמותות לא היו צריכות להתעסק בשום דבר אחר, חוץ מעשיית עבודתם".
ח"כ מיקי לוי: "אני דורש מהאוצר להפריד את ה-200 מיליון שקל משאר הבליל של הפתרונות. האוצר אמר לפני שלושה שבועות - הינה אנחנו נותנים, ושום דבר לא קרה. מדינת ישראל לא מסוגלת ללא עמותות המגזר השלישי. תיקחו את העניין הזה ותרימו אותו, אני מבקש דיווח לוועדה. בא מנכ"ל האוצר ואמר תסמכו עלי, יהיה בסדר. הינה סמכנו עלייך".
ח"כ שלמה קרעי: "סופר שעשרות מיליוני שקלים ניתנו כקנסות בקורונה, אני חושב שיש להקים קרן, ולתת את כספי הקנסות לעמותות הסיוע ולנפגעי הקורונה".
ח"כ סעיד אלחרומי: "אני מגיע ממקום שהתאגדו בו וחילקו אלפי מנות מזון לכפרים הלא מוכרים, מקומות שהמדינה לא מגיעה לשם. הם הגיעו לחדר המצב, עבדו מאות כתף אל כתף. בלי סיוע האירגונים הללו לא יוכלו להמשיך".
ח"כ פורר: "יש להקים קרן ייעודית, זו הייתה ההבטחה של משרד האוצר לוועדה, יש להקים אותם בהיקף של 200 מיליון שקל. ובנוסף, ככל שמישהו מהעמותות עומד בתנאי הקרן לעסקים, הוא יוכל לבחור להגיש בקשה לקרן".
ח"כ ניר ברקת: "שוב אנחנו רואים את תפיסת האוצר, הם רואים באירוע הזה אירוע תקציבי, ואיך אפשר לחסוך. הראיה הנכונה לאירוע כזה, היא בטיחותית - בואו נאפיין את גודל האירוע לכל תחום, ונראה איך מחזירים את כולם לתפקוד של טרם האירוע. זה לא אירוע תקציבי, אלא אירוע ביטוחי".
ח"כ מיקי חיימוביץ ציינה במהלך הדיון כי תרמה חלק ממשכורתה לעמותת אייל שהוזכרה בפתח הדיון: "עסקנו בוועדת הקורונה כמה פעמים בנושא הסיוע לאירגוני הרווחה, ב-29 במרץ ביקשתי לדעת מתי תתחיל קרן הסיוע לפעול, אז מנכ"ל האוצר אמר שזה עניין של כמה ימים. בדיון לאחר מכן שאלתי ושוב נעניתי שתוך כמה ימים. הייתי שמחה מאוד להבין את ההיגיון מאחורי הקריטריון של 30 אחוז הכנסה עצמית. על משרד האוצר לגלות יצירתיות בסיוע לגופים האלה. יש עמותות רבות שנשענות על תרומות קטנות של אנשים, וגם אלה מתבטלות בימים אלה. 200 מיליון בעיני לא מספיק".
ח"כ עופר כסיף: "הבעיה מתחילה שמתייחסים לארגונים האלה כאל עסקים. הסתכלות עליהם כעל עסקים היא פגומה בלשון המעטה. יש פה פגיעה נוספת באוכלוסיות החלשות ביותר, שמסתייעות בארגונים הללו. אירגוני החברה השלישית ואירגוני הסנגור הם חלק חשוב מהדמוקרטיה".
ח"כ אורלי פרומן: "איפה רוב השרים? חלקם בכלל לא במשרדים. הכי מסוכן זה לאבד את הקשר לשטח, אנחנו מגלים פה סוג של ניתוק. צריך לשבת צוות מצומצם ולהחליט על סיוע".
ערן וינרטוב, מנכ"ל ארגון לתת: "המחזור שלנו הינו בסדר גודל של 120 מיליון שקל, בניגוד למגזר עסקי, המחזור גדול כי אנחנו מסייעים להרבה מאוד משפחות. מחזור הפעילות שלנו בחודש האחרון הרבה יותר גדול, אנחנו משת"פים עם משרד הרווחה לעניין סלי מזון. חילקנו בתקופה הזו למעלה מ-100 אלף סלי מזון, למשפחות ולקשישים. אין לנו שקל אחד של הכנסות עצמאיות במסגרת כך. בנושא של מע"מ, אנחנו ועמותות אחרות קנינו מוצרי מזון, היגיינה ומוצרי חירום, אנחנו משלמים סדר גודל של מע"מ של 3 מיליון שקל על כך, במסגרת סיוע לקשישים בתקופת הקורונה. רק בנקודה הזו יכלו לתת חמצן לעמותות שרוכשות מוצרים חיוניים".
ח"כ אלון שוסטר: "העמותות מבטאות את הרוח היזמית למען העם, ורוח סולידרית באחריות לחלש. המשבר הבריאותי הוא רק ההתחלה. החשש הגדול שהקושי החברתי יוביל אותנו חלילה להחרפה של אי השוויון הכלכלי חברתי, שישראל חברה בו".
שני אורן, ארגון דרור ישראל: "לפי הקריטריונים עמותה עם 2 מיליון שקל מחזור, מקבלת סכום עתק של 28 אלף שקל, זה פחות מהוצאות המנהלה שלה. יש צורך בקרן של מלכ"רים, שתפעל לפי ההוצאות שלה. קרן נפרדת, של מיליארד שקל. אלה סדרי גודל של ההוצאות לפי חישובים שעשינו. ביום חמישי נסגר האוהל שפעל עם פיקוד העורף, עברו שם 250 אלף מתנדבים, כל אחד מהם קיבל עשרה שקלים למיגון. הח'ברה שחוזרים מחלוקת המזון לקשישים, חוזרים בוכים הביתה, האנשים במצוקה כלכלית אדירה. חייבים לסייע להם".
ח"כ סמי אבו שחאדה: "על האוצר להיפגש עם כמה נציגים מייצגים של העמותות, שיכולים להוביל את הדיונים עם דד ליין ברור. יש לצאת עם תוכנית מוסכמת, זה לא יכול לבוא מלמעלה".
גל, משרד האוצר: "לגבי קרן ההלוואות בערבות מדינה - מנתונים שיש לנו כרגע, אין עדיין ניצול מספיק בקרן מצד הארגונים".
ח"כ פורר: "אפשר נתונים? מתי תוכל לתת לנו, כמה הלוואות ביקשו וכמה קיבלו עמותות? על סמך מה הנתון"
גל: "אין לי את הנתונים. אולי יש לצוות שעוסק בכך. מבדיקה שעשיתי לפני שבוע וחצי הפניות היו בודדות, של עמותות שהגישו בקשות לקרן. הוצאנו דברור ישיר לכל העמותות, אנחנו מזהים בשבועות האחרונים התעוררות. יש פניה של העמותות לחשבים במשרדי הממשלה לחתום על המסמכים, ז"א שהם בתהליך של אישור ההלוואה כרגע. אני בקשר עם לא מעט עמותות שההלוואה אושרה להם".
"לגבי סעיף 46 - והתשלום על מע"מ לעמותות, אלה שאלות לרשות המיסים. לגבי הסיוע בגין החזרת עובדים מחל"ת, שלא חל על עמותות, למוטב הבנתי עוד לא פורסם סיוע כזה. אנחנו פועלים שעמותות גם יהנו ממנו, ללא שום הגבלה".
ח"כ פורר סיכם את הדיון: "די נשבר מהסיבובים פעם אחר פעם, בלי נתונים, בלי הכנה, אתם מגיעים בצורה רשלנית לדיוני ועדת הכספים, גם האגף שלכם וגם אגפים אחרים. אם אתם מנהלים ככה את המשבר, ככה זה יראה בסוף. נראה שהיעד שלכם לתת כמה שפחות לכמה שפחות. זה בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות. אתם צריכים לקחת את כל התקציב שהקצבנו למשק, ולהוציא אותו כמה שיותר מהר. אתם עובדים מסביב לשעון בפלורוסנטים, תסתכלו החוצה מה קורה, כמה מתוך 1.1 מיליון המובטלים יחזור בסוף לעבודה, כמה מהעמותות הללו, שמחלקות מזון, מסייעות לחולי סרטן, כמה מהן ישרדו בסוף בדרך שאתם מתנהלים. והכי חמור אין לכם יעד, אתם מנהלים את המשבר הכי גדול בתולדות מדינת ישראל בלי יעד. אנחנו מנסים לכוון אתכם, ואתם או מסתירים את הנתונים או שאין לכם אותם. אין לכם יעד במערכת החינוך, בכמה עסקים יקבלו הלוואות, בכמה עסקים ישרדו וכמה עמותות ישרדו, אז לפי מה אתם עובדים?!
כרגע נראה שיעד האוצר לתת את הכסף לכל מי שצריך אותו אחרי שהוא ימות, כדי שהוא יחזור. לא יודע מה יהיה פה עוד שבוע או שבועיים, הבטחתם את הכסף ב-1 למאי, ואנחנו ב-11 למאי, הבטחתם שהכסף לקרן לעסקים בסיכון תגיע בשלישי שעבר, אם יהיה מזל היא תגיע בשלישי הבא. אני אומר לחברים שיהיו באופוזיציה, לא יעבור פה משהו, ללא קיום ההבטחות שלכם, כולל 200 מיליון בקרן נפרדת לעמותות. תעבירו את המסר - כל מה שיגיע לכאן לא יעבור חיים קלים. הדבר השני, כל מה שהובטח בישיבה לעניין הזה שקיימנו כבר לא התקיים. אנחנו דורשים קרן נפרדת למגזר השלישי, ואם מישהו מהעמותות עומד בדרישות קרן הסיוע לעסקים, שיוכל לבחור לאן להגיש".

בהמשך קיימה הוועדה דיון מצב ניצולי השואה ומצב פליטי השואה המקבלים מענק שנתי, והמשבר הכלכלי בארגונים התומכים בניצולי ופליטי השואה - במסגרת ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית. במהלך הדיון עלה פערי המענקים בין ניצולי ופליטי השואה, וכן הוצג מצב ניצולי השואה בצל הקורונה.

יו״ר הוועדה הזמנית, ח״כ עודד פורר, פתח את הדיון:" במלחמות אלה לחמו מיליון וחצי יהודים בצבאות שונים. רבים מה מהלוחמים היהודים זכו לאיתורי גבורה מאוד משמעותיים. גם גברים וגם נשים. לכן החלטתי לעלות את הנושא".

קולט אביטל, יו״ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה: "יש חשש גדול שלאור החוב הגדול שמצטבר, יהיה קיצוץ גם בתקציב של ניצולי שואה. צריך לצאת בהבטחה שלא יהיה קיצוץ בתקציב הניצולים. במצב של הקורונה צריך להוסיף תקציבים ולצאת בתוכנית סיוע".

מרדכי אראלי, יושב ראש העמותה לניצולי שואה: "הסיטואציה מדאיגה אותנו, כי אנחנו רואים את הבעיות הקשות סביב מגפת הקורונה ואנחנו חוששים שהמצוקה שלנו תדחק הצידה, לא בטוח שיהיה על מה לדבר בעונה שנה או שנתיים. גם אחרי 70 שנה אנחנו מדברים על הפערים בין הקבוצות, אשר עלו לארץ לפני 1953 ואחרי אותה שנה. צריך לזכור שאני בן 86 ואין לנו הרבה זמן לחכות".

שרי ורדי, משרד המשפטים: "פונים מדי יום ניצולים שחשים מצוקה כלכלית ומקבלים רק מענק שנתי. עלינו להתמקד בכך שמי יכול לקבל קצבה חודשית יקבל אותה".

עפרה רוס, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה: "ההסדר הכי טוב שקיים היום עבור ניצולי השואה הוא תגמול חודשי, המלווה במימון למחלות שמוכרות ובנוסף פטור מרכישת תרופות, מענק הבראה שנתי, רפואי והנחה מארנונה".

נתנאל אשרי, משרד האוצר: "התקציב בנושא פליטי וניצולי השואה עומד על 5 וחצי מיליארד שקל כל שנה, סכום זה נועד לסייע. לא היה קיצוץ בשנים האחרונות, ומ-2014 הממשלה מעניקה הרחבות בנושא זה. תנאים רבים השוו בין אלו אשר עלו אחרי 1953 ולאלו שהגיעו לפני 1953. השוואה כוללת של התקציבים תגיע ל-11 מיליארד שקל".

ח״כ עודד פורר: "לפחות לפי נתונים מדובר ב-70 אלף איש אשר נמצאים תחת קו העוני אשר מקבלי רק 4 אלף שקל מענק שנתי. אפשר להוסיף להם עוד 3 אלף שקל לחודש ואז לא מדובר בהרחבה של 11 מיליארד שקלים אלא של 2 וחצי מיליארד שקל".

יו״ר ועדת הכספים הזמנית, סיכם את הדיון: "אנחנו מציינים את היום את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ואפשר להסתכל על וותיקי המלחמה ההיא ולהשפיל מבט ולהגיד שאנחנו מצטערים שמדינת ישראל שמה אותם אחרונים. אני לא מבקש לפתוח את הלב אלא את הכיס, כדי שאנשים אלה יוכלו לסיים את חייהם בכובד. המספרים האלה לא ילכו ויגדלו אלא יקטנו. שלפחות יחיו את השנים האחרונות שלהם בכבוד - גם בגלל שהם לא יכולים בעקבות מגפת הקורונה לצאת מביתם, אז שיקבלו את מה שיכלו לקבל בזמנים אחרים. אני מאמין שאפשר למצוא מקורות על מנת לתת להם את המענה, כמו שמדינת ישראל יכלה לתת 500 שקל על ילד כמענק בתקופת הקורונה".