הביקורת על הסכם פוליטי - נדירה וצרה

שופטי בית המשפט העליון שבים ומבהירים, בהמשך הדיון בנוגע להסכם להקמת ממשלת האחדות, כי בשלב זה - לא יתערבו בשינויי החקיקה המרכזיים המאפשרים את הקמת הממשלה. השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג ומני מזוז אמרו (יום ב', 4.5.20), כי רק כאשר תושלם החקיקה - ייתכן שיהיה מקום לביקורת שיפוטית עליה.

בג"ץ דן בהרכב של 11 שופטים לדון בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול-לבן זאת, לאחר שאתמול (יום א', 3.5.20) נדונו במשך שבע שעות העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי בנימין פוטין על-רקע כתב האישום נגדו. News1 העביר את הדיונים בשידור חי. הנשיאה אסתר חיות אמרה כבר בתחילת הדיון, כי בשלב זה לא יכריע בג"ץ בעתירות נגד החוקים העיקריים שבהסכם, משום שיש להמתין להשלמת החקיקה. השופטים חזרו על הדברים כאשר החלו לשמוע את דברי העותרים, לאחר שבשעות הראשונות שמעו את תגובות המשיבים ובראשם בנימין פוטין, הליכוד וכחול-לבן, ולצידם הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה.

בראש ההרכב עומדת חיות, ולצידה עשרת השופטים הבאים בוותק שלהם בבית המשפט העליון (עקרון הסיניוריטי): חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ. העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון, קבוצת מדענים ואנשי ציבור וביטחון, עמותת חוזה חדש, סיעת יש עתיד והעמותה לדמוקרטיה מתקדמת.

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את קבוצת האישים, התעקשה לטעון נגד החקיקה - למרות שכאמור השופטים חזרו והבהירו שלא יעשו זאת בשלב זה. היא טענה, כי על בג"ץ לקבוע כבר כעת שיש בהסכם סעיפים הנוגדים את תקנת הציבור. ברק-ארז ומזוז אמרו, כי טענותיה הן פוליטיות וציבוריות, שאינן עומדות בכללי הביקורת השיפוטית. "זו עתירה מוקדמת", הוסיף מזוז. "אתם רוצים שבית המשפט יתן חוות דעת על ההסכם הקואליציוני". למרות זאת, המשיכה הולץ-לכנר לטעון שעל בג"ץ להביע עמדה ערכית על ההסכם עוד לפני שיהפוך לחקיקה. חיות הזכירה, כי ההתערבות של בית המשפט בהסכם פוליטי היא נדירה וצרה, וכי בהליכי חקיקה לא תהיה התערבות כלל.

מלצר אמר, כי התערבות נדירה בהליכי החקיקה תתאפשר במקרים כמו החוק הנורבגי המדלג, שכן מדובר בביטול רצונו של הבוחר (שכרגע איננו על הפרק), או אם החקיקה כולה הייתה מוקפאת לשישה חודשים (הליכוד וכחול-לבן הבהירו שלא לכך הכוונה). הולץ-לכנר גם טענה, כי יש למנוע מבנימין פוטין את הרכבת הממשלה כפי שקובע ההסכם - אך השופטים הבהירו לה, שסוגיה זו כבר נדונה בנפרד. הערה דומה השמיעו השופטים לעו"ד אביגדור פלדמן, נציג עמותת חוזה חדש.

כאשר ציטט עו"ד יובל יועז, נציג חוזה חדש, את הסעיף בהסכם ממנו עולה שפסילתו של פוטין תוביל לבחירות חדשות וטען שזהו ניסיון להלך אימים על בית המשפט, דרשה ממנו חיות להימנע מטיעונים פופוליסטיים (כלשונה). פוגלמן אמר שאיש אינו מהלך אימים על בית המשפט, ומזוז הוסיף שניתן לראות זאת כהתניה פוליטית לגיטימית: הקמת הממשלה מותנית בכך שפוטין יעמוד בראשה.

שאלת מועד ההתערבות עלתה גם בדברי השופטים לבא כוח יש עתיד, עו"ד אלירם בקל. הוא יצא בעיקר נגד קביעת הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כאשר ההסכם קובע ששני נציגי הכנסת יהיו אנשי האופוזיציה. השופטים שבו ושאלו, מדוע יש צורך להתערב כעת, לפני שנציגי הכנסת נבחרו בפועל (בהצבעה חשאית). בקל ציין, כי יש עתיד לא עתרה בנוגע לחלוקת ראשות הוועדות, משום שהיא מקווה שהליכוד וכחול-לבן יתעשתו ויכבדו את הנוהג להעניק לאופוזיציה שתיים-ארבע ועדות. בא כוחה של מרצ, עו"ד אורי הברמן, אמר בתשובה לשאלתו של עמית, כי יש להעניק לאופוזיציה את ראשותן של לפחות שלוש ועדות בכנסת. גם לו העירו השופטים, כי ייתכן שהדבר לא יתרחש - ולכן לכאורה העתירה מוקדמת.