מחקר חדש: שתיית אלכוהול גורמת לאיבוד שמיעה

מחקר גרמני חדש מעלה את הטענה, כי שתייה יכולה לגרום לאיבוד מסויים של יכולת השמיעה, ממצאים שרק מחזקים את הסיכונים הבריאותיים בצריכת האלכוהול.

בעוד מחקרים הראו, כי שתייה מתונה יכולה להפחית את הסיכון למחלות לב, ידוע גם כי הפרזה בצריכת אלכוהול יכולה לפגוע בכבד ובמוח ולהעלות את הסיכון לסוגי סרטן מסויימים.

על-פי המחקר החדש, גם שתייה מתונה יכולה לגרום לאיבוד שמיעה, כתוצאה ממשך זמן ארוך יותר של עיבוד הצליל באזור השמיעתי בגזע המוח. הנזק העצבי נגרם על-ידי שתייה מצטברת לאורך זמן, אומרים החוקרים.

"צריכה גבוהה, ולאורך שנים, גורמת לנזק באזור השמיעתי המרכזי של המוח", אומרת החוקרת ד"ר אליזבת סטפני סמית', מהמרפאה לאף אוזן גרון באוניברסיטת אולם.

המחקר פורסם בגליון חודש מרס של "אלכוהול-מחקרים רפואיים וניסויים".

במחקר זה, בחנו החוקרים זרמים חשמליים במוח הנקראים BAEPs - אזור בגזע המוח השמיעתי המעורר תגובה חשמלית, שהא האמצעי של המוח לתגובתו לצלילים.

הצוות של סמית' מדד BAEPs בקרב 38 גברים. 19 מהם חולים שסבלו מגידולים בצוואר ובראש וצריכת האלכוהול שלהם היתה גבוהה, ו-19 מהם חולים שעברו ניתוח פלסטי ונהגו לשתות באופן מתון.

הגברים נתבקשו למלא שאלון בו דיווחו על הכמות הממוצעת שעישנו ושתו אלכוהול. כמו-כן נעשו להם בדיקות דם ושמיעה לפני שמדדו את ה-BAEPs שלהם.

החוקרים מצאו שמשך הזמן בו עיבד המוח את הצליל היה בממוצע ארוך יותר ב-2 עד 4 אלפיות שנייה, מאשר במצב נורמלי, אצל כל 38 הגברים.

קת'לין סי. מ. קמפבל, מנהלת מחקר בתורת השמיעה באוניברסיטה דרום אילינוי, אמרה כי לא ידוע באיזה קשיי שמיעה יבחינו גברים אלו. יחד עם זאת, היא חושדת כי הם יסבלו מקושי בהבנה של אנשים המדברים מהר, וכן יתקשו להבחין בין צליל אחד למשנהו במקום בו יש הרבה קולות רקע, כמו מסיבה או אירוע כלשהוא.

לדברי סמית', "צריכה כרונית של אלכוהול גורמת לפגמים במרכז השמיעתי של המוח, הגורמים לעיכוב במשך עיבוד הצליל". ממצאים אלו יכולים להיות מוסברים בכך שהחומר הלבן במוח נפגם ובעקבות איבוד של נוירוטרנסמיטרים קיים עיכוב בהעברת המסרים החשמליים.

מאחר והנזק הנגרם לעצבים מצטבר, שתיינים מתונים יכולים לסבול מנזק בעצבים ולאבד את שמיעתם כמו שתיינים 'כבדים', הוסיפה.

עוד אמרה, כי סוג מסויים של איבוד שמיעה יכול לנבוע גם מחשיפה לחומרים כמו טולואול (בנזין) ובנזן, וכן ממחלות כמו טרשת נפוצה או גידולים במוח הקטן.

"החשיבות שבמחקר החדש היא, כי אפילו צריכת אלכוהול בכמות שהיא בד"כ מקובלת בחברה, גורמת להשפעות שליליות על המרכז השמיעתי במוח", אמרה סמית'.

ד"ר ג'פרי האריס, פרופ' וראש מחלקת אף אוזן גרון באוניברסיטת קליפורניה-סן דיאגו, אומר כי "זהו מאמר מאד מעניין והוא מוסיף עוד אמינות לרעיון המקובל כי אלכוהול הוא רעל למערכת העצבים המרכזית". עוד אמר, כי החולים שסבלו מגידולים בצוואר ובראש גרמו אולי לממצאי המחקר לסטות מעט בגלל ש"טיפולים בקרינה וכימותרפיה יכולים לגרום לשינויים בלתי הפיכים ל-BAEPs".

"למרות זאת", הוסיף, "זה ברור לגמרי כי האיזון מושפע מצריכה לאורך זמן של אלכוהול. כך שניתן לצפות כי ה-BAEPs יגלו רגישות לאלכוהול למרות שהם נמצאים בחלק אחר של המוח".