בנק ישראל מאשר: המשק יצא מהמיתון

פוטין לא לבד: לאחר שזכה לפני חודשים מספר לקיתונות לעג בעקבות הכרזתו כי "המיתון נגמר", זוכה היום (יום א', 14.3.04
) שר האוצר לסיוע מעמיתיו-יריביו שמעבר לכביש. המיתון השורר במשק הישראלי משלהי שנת 2000 הגיע לפני חודשים אחדים אל קיצו - כך עולה מנתוני המדד המשולב החדש לבחינת מצב המשק של בנק ישראל, הכלולים בסקירה השנתית של הבנק שתתפרסם במלואה בסוף החודש.

השאלה האם המשק אמנם יצא מן המיתון שנויה במחלוקת בין כלכלנים וכל אינדיקטור כלכלי שמתפרסם מעורר את הוויכוח מחדש. להבדיל ממדינות אחרות, (למשל, ארה"ב והאיחוד האירופי) בהן קיים גוף המוסמך להכריז על תחילתו וסיומו של מיתון, בישראל אין גוף שכזה, אך מנתוני בנק ישראל, המצטרפים להערכות אחרות הנשמעות לאחרונה במערכת הכלכלית עולה, כי המיתון אכן מאחורינו.

המדד המשולב: המיתון הסתיים באוגוסט

זיהוי נקודת המפנה במצב המשק בסקירת בנק ישראל מבוסס על המדד המשולב לבחינת מצב המשק, שפותח בבנק ישראל. מדד זה עבר לאחרונה שינוי יסודי, עדכון של רכיביו ושיפור התאמתו לצורכי זיהוי התפניות בפעילות הכלכלית. הכלל לזיהוי של מיתון הוא ירידה של המדד במהלך שישה חודשים לפחות מתוך תשעה. על-פי כלל זה, המיתון הנוכחי התחיל באוקטובר 2000 והסתיים באוגוסט 2003.

מדד ההסתברות: המיתון הסתיים בנובמבר

תיארוך המיתון על-פי המדד המשולב מאפשר לזהות את תקופות ההאטה - ירידה מתמשכת של המדד - אולם אינה תופסת תקופות של קיפאון בפעילות הכלכלית, כזו שהייתה למשל בשנים 1997 ו-1998. בעיה נוספת היא שהמדד רגיש לעדכונים בדיעבד. פיתרון לשתי בעיות אלה מציע מדד ההסתברות להימצאות במיתון, הנגזר מערכי המדד המשולב. לזיהוי המיתון באמצעות מדד זה צריך שההסתברות תהיה גבוהה מ-0.5 במהלך שישה חודשים לפחות מתוך תשעה. ההסתברות להמצאות במיתון מכסה גם את תקופות הקיפאון, והיא עמידה לתיקונים של רכיבי המדד המשולב.

על-פי מדד ההסתברות להימצאות במיתון, המיתון הנוכחי התחיל ביולי 2000 - עוד לפני פרוץ האינתיפאדה - והסתיים בנובמבר 2003.

כך או כך, נתוני בנק ישראל מצטרפים לתחושה הרווחת לפיה המשק אכן יצא ממיתון בן כ-3 שנים, מיתון הנחשב לקשה בתולדותיו.