תיתכן העמדה לדין של התאגידים

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל האם להעמיד לדין גם את חברות בזק, וואלה וידיעות אחרונות בתיקים 2000 ו-4000. כך מבהירה (יום ד', 22.1.20) עוזרתו, עו"ד עדי מנחם-באר.

בתיק 2000 נטען, כי בעל השליטה בידיעות אחרונות, נוני מוזס, הציע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוחד בדמות שינוי לטובה של הסיקור הנוגע אליו תמורת השפעתו של נתניהו להקטנת התפוצה של ישראל היום. מוזס מואשם במתן שוחד, בעוד נתניהו - הטוען שנסחט בידי מוזס - מואשם במרמה והפרת אמונים משום שלא דיווח על השיחות עם מוזס.

בתיק 400 נטען, כי נתניהו קיבל שוחד מבעלי בזק דאז, שאול אלוביץ, בדמות סיקור חיובי באתר וואלה שבשליטת בזק, וזאת תמורת הקלות רגולטוריות מפליגות לקבוצת בזק. נתניהו מואשם בקבלת שוחד, ושאול אלוביץ ואיריס אלוביץ מואשמים במתן שוחד.

ארגון לביא, המזוהה עם הימין, ביקש ממנדלבליט להשוות את הטיפול בעניינן של שלוש החברות לזה שניתן לנתניהו - דהיינו, להעמידן לדין באשמת מתן שוחד. מנחם-באר משיבה, כי אפשרות זאת עודנה נשקלת וטרם התקבלה החלטה. לצד זאת היא מזכירה, כי קיים הבדל בין העמדה לדין של בשר ודם לבין זו של תאגידים, ויש שיקולים ייחודיים הנוגעים לתאגידים - ולכן אין מקום להשוואה בין המקרים.

יצוין, כי החוק מאפשר לייחס לתאגידים עבירות שבוצעו בידי מנהליהם, אם הללו ביצעו אותן במסגרת תפקידם ולצורך קידום ענייני התאגיד. בפרשות אלו נטען, כי השוחד לכאורה אכן ניתן כדי לסייע לידיעות אחרונות ולקבוצת בזק. עם זאת, במקרה של בזק קיימים גם שיקולים נגדיים: החברה כבר אינה בשליטתו של אלוביץ, והציבור מחזיק גם הוא במניותיה כך שגם הוא ישא במחיר אם היא תועמד לדין.