תביעת רשלנות מקצועית נגד עו"ד אילן בומבך

( 20-01-20) שי בנדמן אספן ומומחה לאומנות הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה בסך 2.5 מיליון שקלים כנגד עו"ד אילן בומבך מתל אביב ועורכת הדין ורד גבאי שעבדה במשרדו. זאת בטענה לרשלנותם בבדיקת נאותות (DUE DILIGENCE) בעת שייצגו אותו ברכישת דירה, וניסוח רשלני וחסר של הסכם שיתוף בינו לבין שותפו לדירה שגרם לו לאבד זכויות בסיסיות בנכס, שהינו אחת מהדירות הייחודיות והיקרות בישראל.

בתביעה נאמר כי התובע היה בעיה של דירה המורכבת משתי דירות מחוברות בבית הצדף ביפו, בניין אייקוני בן 6 דירות שהינו מיצירותיו החשובות של האדריכל אילן פיבקו ואבן דרך באדריכלות הישראלית.

לדברי התובע בשנת 2006 הגיש שכנו בבניין הסמוך לבניין מצד צפון בקשה להיתר בניה עם הקלה בגובה למרות שהבניין כבר חרג מהגובה המותר. הדבר טוען התובע היווה פגיעה בגזרת הנוף שנשקפה מן הגג שלו לים וליפו העתיקה והוא הגיש התנגדות לוועדה המקומית שנדחתה.

על מנת לעצור את הפגיעה בגג דירתו הוא שכר את שירותיו של עו"ד בומבך שהגיש בשמו ערר על החלטת הועדה המקומית. לאחר מכן מציין התובע הוא סיכם עם בעליה של דירת הגג השלישית בבניין לרכוש ממנו את דירתו וכך להפוך להיות בעליו הבלעדי של מלוא הגג ולעשות כרצונו בגג, ואף מצא קונים לרכישת יתרת הגג וחתם עמם על הסכם שיתוף שחילק את הדירה לשניים.

בתביעה נטען כי עו"ד בומבך עשה שימוש בייפוי כוח שנתן לו התובע וחתם על בקשה להיתר בניה והריסה שהגיש התובע בשם שותפו לדירה של חדרון הגג שבדירת הגג השלישית בבניין, שימוש שבית המשפט וערכאת הערעור פסקו שאסור היה להיעשות מאחר והוא נוגד את הסכם השיתוף שנכתב ונוסח על ידי הנתבעים.
לדברי התובע שותפו הצליח להתנגד למבוקש באותו היתר בניה באמצעות סעיף בהסכם השיתוף המאפשר לו להתנגד לכל שינוי במראה הבניין- סעיף שהנתבעים כשלו מלזהות, או להקנות לו חשיבות או לסייג.

בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד גיא לנדאו ו-י.לביא בן-פורת נטען כי התובע הגיש את בקשתו להיתר בניה בהסתמכו על ניסוחו הלקוי של הסכם השיתוף ועל האישור הנחרץ של הנתבעים לכך שהסכם השיתוף מונע משותפו מלהתנגד לבקשה ובהסתמכו על חתימתו של עו"ד בומבך בשם שותפו על אותה בקשה להיתר.

לטענת התובע הוא הסתמך לחלוטין על מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים והשקיע לשווא 6 שנים והון עתק לקבת היתר בנייה לדירתו. בנוסף כדי למזער את הנזק שנגרם ו\או להשיב את המצב לקדמותו הוא השקיע ועוד עליו להשקיע ממון רב ושנים נוספות של הליכים רישויים ומשפטיים וללא יכולת ליהנות מכלל דירתו. אשר על כן מבקש התובע היתר לפיצול סעדים על מנת להשלים את תביעתו עם התגבשותם המלאה של נזקיו.