תביעה נגד יואל גבע

( 20-01-20) איתי ישורון טוען כי הפך את יואל גבע לאיש עשיר מאוד בזכות בית הספר לפסיכומטרי "יואל גבע" אותו הוא עצמו הקים, פיתח, וניהל וכל זאת כאשר לגבע אין ולא היה לו מעולם ידע או גרגר של ידע בתחום זה.

לדברי ישורון הוא ניצב "מאחורי הקלעים" כאשר את הקרדיט, המוניטין, וגם את רובם המוחלט של הרווחים גרף גבע. עוד טוען ישורון כי בזכותו משך גבע לאורך השנים רווחים ( כשכר או כדיבידנד) בהיקף של כ-200 מיליון שקלים, מהחברות: בית הספר לבגרות של יואל גבע, יואל גבע יוזמות חינוכיות, ו-ש.ח. יוגב (1998).
בתביעה על סך 1.7 מיליון שקלים שהגיש ישורון כנגד גבע נאמר כי בשנת 1996 כאשר הוא פנה אל גבע בהצעה להקים בעבורו בית ספר לפסיכומטרי, היה גבע מורה למתמטיקה אשר הפעיל בית ספר לבגרויות בתל אביב, ואשר מחזור עסקיו השנתי היה מספר חד ספרתי של מיליוני שקלים, ורווח שנתי כולל בגובה של כמה מאות אלפי שקלים.

ואולם בשנת 2019 כאשר הוא פוטר על ידי גבע, הוא הותיר אחריו אצלו ארגון אותו הקים וניהל עבורו במשך שנים, אשר מחזור עסקיו השנתי מגיע לכ-80 מיליוני שקלים, ורווחיו השנתיים הממוצעים הם כ-10 מיליוני שקלים, ארגון אשר הניב לגבע באופן אישי לאורך השנים סכום מצטבר של כ-200 מיליון שקלים.
במשך 23 שנים טוען ישורון הוא היה האדם ובוודאי העובד הנאמן והמסור ביותר לגבע, פעל ללא לאות להגן עליו ולפתח את המותג "יואל גבע", וכי גבע קידם אותו תחילה לתפקיד משנה למנכ"ל קבוצת חברותיו ולאחר מכן לתפקיד המנכ"ל.

יתירה מכך גבע אף החליט כי כאשר ילך לעולמו יועברו כל מניות החברות לנאמנות, והשליטה בהן תימסר לידי ישורון אשר ימשיך לנהל את הארגון.
ואולם טוען ישורון כי בת זוגו של גבע והידועה בציבור שלו הגב' עופרה דוד אשר לטענתו בשנים האחרונות משך גבע מיליוני שקלים מכספי חברותיו בעבורה על מנת לכלכל אותה ולרכוש לה נכסים יקרים, גרמה לגבע לפטר אותו והשתלטה על תפקידו כמנכ"ל החברות.

לדברי ישורון אם בכך היה מסתיים העניין לא הייתה מוגשת תביעתו זו. אלא שתביעתו זו מוגשת מאחר והחל מחודש מרץ 2019 מפר גבע ציווי בסיסי שאותו אמור לקיים כל בן תרבות ולפיו חוזים יש לכבד.

כך מציין ישורון כי בהסכם העבודה שנחתם בינו לבין גבע עמו בשנת 2016 ( 20 שנה לאחר שהחל לעבוד עבור גבע ולמעלה מ-3 שנים לאחר שהחל לשמש בתפקיד המנכ"ל), עוגנה בין השאר ההסכמה ביניהם לפיה תמורת ויתורו על 10% מהבעלות בארגון כולו, ותמורת התחייבותו שלא להתחרות בארגון במשך שנה מיום עזיבתו, ישולמו לו בונוסים שנתיים הנגזרים מרווחי הארגון. זאת מדי שנה בשנה במהלך תקופת העבודה, וכך במשך 10 שנים לאחר סיום הקשר, וכן ישולמו לו עם סיום הקשר 12 חודשי הסתגלות.

בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד עודד ערמוני נטען כי גבע פיטר את ישורון בחודש מרץ 2019 ומאז הוא מלין ולא משלם לו את הבונוסים ואת דמי ההסתגלות. לטענתו גבע גזל ממנו לא רק את הבונוסים וכספי ההסתגלות, חמס את שמו הטוב והמוניטין שלו, אלא שעל ידי תזמון הודעתו על ביטול הסכם העבודה ביניהם ל"איחור" של כמעט שנה מפיטוריו, גזל גבע ממנו את קיומה של התחייבותו החוזית שלא להתחרות בארגון שלו במשך שנה. בנסיבות אלו טוען ישורון לא נותרה לו ברירה אלא להגיש את תביעתו זו.