הגירעון גבוה ב-12.2 מיליארד שקל מהמתוכנן

הגירעון הממשלתי המצטבר לשנת 2019 גבוה ב-12.2 מיליארד שקל מן המתוכנן ועומד על סכום של 52.2 מיליארד שקל, 3.7% מהתמ"ג.

משרד האוצר פרסם (יום ב', 6.1.20) אומדן ראשוני של הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב. מן הנתונים שפורסמו עולה כי תכנון יעד הגירעון הממשלתי ל-2019 עמד על 40.2 מיליארד שקל, המהווים 2.9% מהתמ"ג. אולם עם סוף השנה - שהתאפיינה בשתי מערכות בחירות ובשיתוק המערכת הממשלתית - עולה כי הגירעון הגיע לסכום שיא של 50.2 מיליארד שקל. מדובר בגירעון גבוה ב-13.5 מיליארד שקל מן הגירעון שנרשם בסוף שנת 2018.

באגף החשב הכללי של האוצר הסבירו את הפער בין יעד הגירעון הממשלתי בתכנון התקציב לבין התוצאות בהכנסות נמוכות ב-9.2 מיליארד שקל מן הצפוי, ובהוצאות גבוהות ב-2.8 מיליארד שקל מן הצפוי.

סך ההוצאות הממשלתיות לשנת 2019 עמדו על כ-399.8 מיליארד שקל המהווים 100.7% מן התקציב המקורי. משרדי הממשלה הוציאו 348.4 מיליארד שקל, 29.9 מיליארד שקל הם תשלומי ריבית על החוב הלאומי, ו-21.4 מיליארד שקל שולמו כפירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי, בין היתר בגין פנסיות תקציביות. ההוצאה הממשלתית גדלה בכ-22 מיליארד שקל לעומת שנת 2018 - גידול של 5.8%.

תחזית הכנסות המדינה בתקציב המקורי לשנת 2019 תוכננו הכנסות שנתיות בסך 356.7 מיליארד שקל לפי הפירוט הבא: הכנסות ממסים בסך 323.1 מיליארד שקל, והכנסות אחרות בסך 33.6 מיליארד שקל.

סך הכנסות הממשלה הסתכמו בפועל בכ-347.6 מיליארד שקל, המהווים גידול נומינלי של 2.5% לעומת ההכנסות בשנת 2018. כאמור, הגביה בשנת 2019 נמוכה מהצפי בתקציב המקורי בסך של כ-9.2 מיליארד שקל.סך גביית המיסים בשנת 2019 הסתכמה בכ-317.4 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 3.5% לעומת שנת 2018.

ההכנסות ממסים ישירים עמדו על 168.5 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 3.9% לעומת אשתקד. ההכנסות ממסים עקיפים עמדו על 142 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 3.1% לעומת אשתקד. הכנסות מאגרות עמדו על סך של 6.8 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 2.0% לעומת אשתקד. ההכנסות האחרות בשנת 2019 הסתכמו בכ-30.2 מיליארד שקל - קיטון נומינלי של 6.6% לעומת אשתקד.

"המשמעות - המדינה שוב תכניס יד לכיס האזרח"

יו"ר סיעת ישראל ביתנו וחבר ועדת הכספים, ח"כ עודד פורר, אמר בתגובה לנתונים שפרסם האוצר כי נתוני הגירעון צריכים להדיר שינה מכל אזרח במדינת ישראל. "המשמעות היא שכדי לכסות את הגירעון, שוב תכניס המדינה את היד לכיסם של האזרחים שעובדים ומשלמים מיסים", אמר.