תשלומים

ועדת הכספים אישרה את דחיית החוק המסדיר את תחום התשלומים המתקדמים

החוק עוסק בהסדרת השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, דוגמת אפליקציות התשלומים, והדחייה הינה ל-9 חודשים. לאור תהיות חברי הוועדה, ציינה נציגת משרד המשפטים, כי הארכה נדרשת לשם הערכות הגופים השונים, בהם בנקים וגופי אשראי, וכי גם ענקית התשלומים פייפאל פנתה לעניין כך

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ב') תיקון הקובע את דחיית מועד התחילה של הצעת החוק לתיקון שירותי תשלום, בכ-9 חודשים.

החוק עוסק בהסדרת תחום התשלומים בישראל, ונועד לקדם שימוש באמצעי תשלום מתקדמים. כך החוק מסדיר את השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים, כמו ארנק אלקטרוני ואפליקציות תשלומים בסמארטפון. החוק היה אמור להיכנס לתוקף ב-9 בינואר 2020, שנה לאחר פרסומו, וכעת אושר להאריך בתשעה חודשים את תקופת ההיערכות, עד 14 באוקטובר 2020. סה"כ 21 חודשים מיום הפרסום.

החוק מסדיר את הרגולציה על התחום, כמו גם אלמנטים רלוונטיים שקשורים למערכת הבנקאית המסורתית, כגון כרטיסי אשראי ובנק הדואר. כך, הוא קובע שעל הליך התשלום, לרבות באמצעים הדיגיטליים, להיות כתוב בשפה ברורה ומובנת, וכי התשלום יתבצע רק לאחר הסכמה מפורשת של הלקוח. בנוסף, החוק קובע הסדרים במקרה של כישלון עסקה ומסדירה את האחריות כשנעשה שימוש לרעה ומסדירה הגנות צרכניות כגון חובת גילוי מידע לצרכן כדוגמת גובה וסוגי עמלות, חובת חתימת חוזה של החברה מול הצרכן וחובת עצירת תשלום לספק בגין ביטול או כישלון עסקה.

במהלך הדיון, יו"ר הוועדה ומספר מחבריה, ביקשו להבין מדוע יש צורך בארכה, שעה שכבר במסגרת החוק נקבע כי יכנס לתוקף שנה לאחר פרסומו. נציגת משרד המשפטים השיבה, כי החוק מוכן, אך בנקים וגופי תשלום נוספים טרם ערוכים לכניסתו לתוקף, ועל כן ישנו צורך אמיתי בארכה נוספת, וכי אפשרות זו נלקחה בחשבון מראש. כן צוין, כי בין הגופים שביקשו ארכה, נמנית גם ענקית התשלומים פייפאל.

עו"ד רוני נויבואר, משרד המשפטים: "החוק מוכן, התחילה יועדה להיות שנה מיום הפרסום שלו, 9 בינואר 2020, הייתה הבנה שהוועדה קובעת שנה למועד התחילה, כי לוקח זמן לשוק להתארגן. הייתה הבנה גם שייתכן שהשוק יצטרך עוד זמן. הצעת החוק מסדירה את כל העולם של אמצעי התשלום, מכל מה שמתחיל בחשבון בנק, עובר ושב, כיום יש כרטיסי חיוב שהם פלטפורמה שעליה משלמים תשלומים, והיום אנחנו נכנסים לעולם שרואים את תחילתו, של אפליקציות של תשלום, יש חברות שעוסקות בתשלומים בינ"ל, החוק היה צריך לקבוע דין למפעיל, לא משנה מי המפעיל, בין אם זה בנק, בין אם זו חברה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "למה לא סיימתם את ההיערכות?"

נויבואר: "אנחנו הספקנו, השוק לא הספיק. המערכת הבנקאית, חברות אשראי, גופים כפייפאל, כביג טק, גופים שאמורים להינכס לשוק פנו אלינו ואמרו לא הספקנו".

אלברט דהן, איגוד הבנקים: "הבנקים נערכים לחוק. החוק מאוד תקדימי שעושה מהפך בכל עולם העובר ושב בבנקים. עשינו מיפוי ראשוני בקרב כל הבנקים ומיד פנינו למשרד המשפטים ולבנק ישראל, ואמרנו שאנחנו רואים כמה זה מורכב, ושזה מצריך תקופת הערכות ארוכה יותר, שכן זה מצריך גם עדכון נהלים שעשינו, אבל זה גם דורש כל מיני עדכונים איכוניים שדורשים ולוקחים זמן".

ח"כ גפני: "ידעתם שעשויה להיות בעיה, לכן לא רציתם להאריך את זה מעבר לנקבע בחוק, ואפשרתם זאת. הבנקים ניצלו זאת, אולי בתום לב, וזה היה ברור שהבנקים יבקשו זאת".

נויבואר: "זה שוק מתעורר, נראה בשנים הקרובות הרבה שינויים בו, לכן אנחנו מבינים היום שהם צריכים עוד זמן. זה לא רק הבנקים, יש גופים נוספים שפנו אלינו, כמו פייפאל שהזכרנו. ישבנו עם בנק ישראל וישבנו איתם".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני מקווה שכמי שמתויגים כסטארטפ ניישן, זה לא הליך שיעכב אותנו".

ח"כ גפני: "לא קרה כלום בינתיים, זה שהעולם משתנה זה אנחנו יודעים, אבל זה לא קשור לחוק הזה, החוק נותן את המסגרת, שלו הבנקים לא היו אומרים מילה, היה לכם חוק מושלם"

נויבואר: "לא צריך להעמיד אדם בחזקת חוטא, אם הגוף מראה למה זה מצריך עוד תקופת הערכות. מראש חשבנו שזה עלול לקרות אם חובות חדשות חלות עליהם, אני יכולה להבין שהם צריכים עוד קצת זמן. התאריך יגיע, החוק יכנס לתוקף, אנחנו מאוד רוצים לראותו נכנס לתוקף".

נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר: "הקשיים הם של כלל המגזר העסקי, אנחנו סבורים שב-9 חודשים המגזר העסקי לא יספיק להערך לחוק. יש צורך ב-12 חודשים, וגם זה ספק אם יספיק".

איתמר גזל, הרשות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה: "אני לא מסכים למילה על כך שהמגזר העסקי לא ערוך. מדובר על הטבה למגזר העסקי, שאם לא משתמשים בהטבה, מצבם נותר כפי שהוא".