מזרח ירושלים

תחבורה - אתגרים משמעותיים בהפעלת הסדר הרב-קו במזרח ירושלים - הנושא יידון כאחד מנושאי העומק בוועדה. בתחום פיתוח התשתיות יש עמידה ביעדים בהתאם לאבני הדרך - התכניות המקוריות לפיתוח התשתיות שונו במטרה לתת מענה לבעיית הבטיחות בדרכי הגישה לבתי ספר. 29 כבישים נמצאים בשלבי תכנון שונים, מתוכם 13 כבישים מכווני תחבורה ציבורית. בנוסף, ישנם עוד 16 כבישי גישה לבתי הספר הדורשים תיקון. כבישי הגישה הללו נחוצים לצמצום תאונות הדרכים בדרך אל בתי הספר ושיפור השירות. כל הכבישים הללו נבחנו במודל עלות - תועלת של משרד התחבורה.

נעה אבירם, נציגת משרד התחבורה, העירה כי הקושי הגדול שלהם הוא בשיתוף תושבים. אריק ברבינג אמר כי צוות שיתוף ציבור, המלווה את החלטת הממשלה, עובדת מצוין עם התושבים על נושאים אחרים ואכן בתחבורה נושא שיתוף הציבור אינו מפותח דיו, ויש לפתחו בשיתוף פעולה. הוצע גם שיתוף פעולה עם תוכנית אב לתחבורה, להם נתונים וחיבורים רבים למתרחש במזרח העיר.
עיריית ירושלים העירה כי טרם הועבר התקציב עבור כבישי הגישה לבתי ספר. אגף תקציבים הגיב כי הנושא בטיפול ויוסדר בימים הקרובים. חשב משרד התחבורה צריך לאשר את ההרשאות התקציביות.

אתגר 2: תחום תחבורה- אתגר הרב קו וחיבור מזרח מערב
חברי צוות תחבורה: תחבורה בלבד.
הצגת סטאטוס - גב' נעה אבירם:
משרד התחבורה פועל לשיפור שירות התחבורה הציבורית בין חלקי העיר. ההשקעה המאושרת על ידי אגף תקציבים באשכול תחבורה זה נמוכה ביחס לאשכולות אחרים בארץ והדבר ניכר בשטח הדבר מקשה על הוספת שירות. במצב הנתון, כאשר אין תקצוב תוספתי, האפשרות היחידה לתוספת שירות משמעותית היא על חשבון השירות הניתן במערב העיר.

כבר חצי שנה שאין הסכם בתוקף עם מפעילי התחבורה הציבורית במזרח ירושלים. הסיבה העיקרית לכך היא מידת הסיכון הגבוהה של המפעילים המניעה אותם מלבוא בהסכם, ופערים כספיים שאינם מיושבים בין המפעילים למדינה. כמו כן, המודל הכלכלי של תח"צ במזרח ירושלים מטיל את מרבית הסיכון על המפעילים, ומשכך אין נכונות של המפעילים שאינם מקומיים להיכנס לפעול במקום.
עדיין קשה להגיע לציבור הנוסעים ולאבחן את עיקרי צרכי האוכלוסייה והדרכים היעילות ביותר לשיפור התחבורה הציבורית באזור. כמו כן, קיים קושי ביצירת תחבורה ציבורית סדירה ואמינה, בין היתר עקב בעיות רגולציה ואכיפה, כמו גם תופעות ונדליזם אשר פוגעים בתפקוד השוטף של התחבורה הציבורית.
לפי משרד התחבורה הוחלפו המתקנים המשומשים לתיקוף הרב קו שהותקנו בתחילה במזרח העיר. יש שטענו שטרם הוחלפו - דורש בדיקה. מכל מקום - על פי טיוטת ההסכם המתגבש, מחויבים המפעילים להתקין מתקני רב קו באוטובוסים. נועה מבקשת לחדד, כי כרגע ההסכם לא נחתם ההסכם בגלל פער מול האוצר אשר לא מוכן לתקצב את אחת הדרישות של החברות.
דיון הועדה:
 מר מרדכי בניטה - הצוות לשיתוף ציבור עשוי לספק מענה לעניין הקשר עם ציבור הנוסעים והחברות.
 מר אריק ברבינג - בוצע סקר מקיף להגדרת צרכי התחבורה על ידי היחידה לשיתוף ציבור.
היחידה מוכשרת ליצירת קשרים הן עם הקהילה והן עם החברות. האוכלוסייה הנזקקת ביותר לתחבורה משופרת הינה אוכלוסיית הנשים במזרח העיר, בעיקר לטובת יציאה לתעסוקה במערבה. חיבור מזרח ומערב העיר צריך להיות מנגנון שיאפשר הגעה נוחה אל התחבורה המערבית, ולאו דווקא קווים ישירים ממזרח העיר למרכזים במערבה.
 מר איציק לארי - נושא התחבורה הציבורית הוא הקשה ביותר בכל האמור ביישום ההחלטה ואף קריטי לשיפור החיים ולהגדלת שיעורי התעסוקה. הבעיה איננה מתמצה בצורך בחיבור בין מזרח ומערבה, אלא בולטת גם בחיבור בין האזורים השונים בתוך מזרח העיר. כמו כן, מערכות הכרטוס שהותקנו אינן פעילות. חוסר ההצלחה בתחום התחבורה הוא מובהק.
 מר שאול מרידור - בחירת אסטרטגית הפעולה לשיפור התחבורה במזרח העיר מעמידה שאלה של העדפת טובת חברות המפעילים אל מול טובת התושבים וצרכיהם. מציע לאפשר הפעלה של חברת אגד במזרח ירושלים ולהפסיק את המצב האבסורדי של עיצוב מציאות התחבורה במזרח העיר על ידי 7 חברות המפעילים הקיימות.
התקציב המוקצה למזרח ירושלים יכול להיות גדול בהרבה. זוהי שאלה של ניתוב משאבים של העיר כולה. יש להתחיל בסיפור הצורך הבסיסי לתחבורה ציבורית מבוססת אוטובוסים ולאחר מכן לפנות להפעלת קו הרכבת הקלה במזרח ירושלים. בשלב ראשון אני מציע שיעשה מאמץ מוגבר לחיבור חלקים בהם ברור שנדרש חיבור - כמו חיבור לקניון מלחה, שבהכרח משמעותי גם בהיבטי תעסוקה וגם בהיבטי מסחר. אחרי שנצליח בחיבורים הטבעיים, נוכל להמשיך לאלו שהצורך בהם אולי דורש בדיקה.
בנוסף, מבקש לוודא כי ההסכם עם מפעילי התחבורה הציבורית במזרח ירושלים יקיים את התנאים הבאים:
1 .תתבצע הפעלה של הסדר הרב-קו.
2 .יופעלו קוים שיחברו לגושים המרכזיים במערב העיר ולא רק בגבולות חלקה המזרחי.