עכשיו זה רשמי: נתניהו מבקש חסינות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע רשמית (יום ד', 1.1.20), כי הוא מבקש מן הכנסת להעניק לו חסינות מפני כתב האישום נגדו. הבקשה מצריכה את אישור ועדת הכנסת ולאחר מכן את אישור המליאה. הבקשה הוגשה שעות אחדות לפני המועד האחרון להגשתה - חצות ליל 1/2 בינואר.

נתניהו אמר לפני עשרה חודשים, בטרם ההחלטה על הגשת כתב האישום, כי לא יבקש חסינות. בימים האחרונים התלבטו הוא ויועציו האם לבקש אותה, מחשש שהדבר יפגע במסע הבחירות של הליכוד ויאפשר למתנגדיו של נתניהו להציג אותו כמי שמנסה למצוא מקלט מהאישומים המייחסים לו קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.

חוק חסינות חברי הכנסת קבע בעבר, כי לכל חבר כנסת יש חסינות אוטומטית וכי יש להסיר אותה כדי להעמידו לדין. כיום ברירת המחדל היא העדר חסינות, ועל חבר כנסת המעוניין בה - לבקש ולקבל אותה. החוק כולל מספר נימוקים אפשריים להענקת החסינות. מבחינת נתניהו, הרלוונטיים הם: "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה"; ו"ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".

נתניהו טוען, כי כתב האישום נגדו מהווה אפליה משום שאחרים לא הועמדו לדין על עבירות דומות - כגון חברי כנסת שתמכו בחוק ישראל היום וזכו לסיקור אוהד מקבוצת ידיעות אחרונות. עוד הוא טוען, כי לנוכח העובדה שנבחר שוב ושוב למרות החשדות נגדו - הרי שהעמדתו לדין תפגע בייצוג ציבור הבוחרים. לאחר הודעתו של היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב האישום, האשים נתניהו את הפרקליטות בניסיון לבצע הפיכה שיפוטית כדי להדיחו מתפקידו.

מאחר שהכנסת ב-22 התפזרה לפני שהוקמה ממשלה, לא הוקמו ועדותיה וממילא לא קיימת ועדת הכנסת שתאפשר להתחיל את ההליך. הוועדה המסדרת יכולה להקים את ועדת הכנסת, אך ספק אם יימצא לכך רוב, כאשר גוש הימין יתנגד וישראל ביתנו - לשון המאזניים - תימנע או תצטרף אליו. במצב כזה, לא ניתן להגיש את כתב האישום נגד נתניהו (לבית המשפט המחוזי בירושלים) ויש צורך להמתין עד כינון הוועדות - בתקווה שהמבוי הסתום ייפרץ בבחירות בעוד חודשיים.

אם הכנסת תחליט להעניק חסינות לנתניהו, צפויות עתירות לבג"ץ נגד ההחלטה. קשה להניח שבית המשפט העליון יקבל אותן, משום שמדובר בהחלטה המצויה כל-כולה בתחום סמכותה של הכנסת, החוק אינו מגביל את הענקת החסינות ובג"ץ מקפיד שלא להתערב בעבודתה הפנימית של הכנסת.