"התפקיד הגדול" של הסבתא

אין זה מקרה אם הסבתא שלנו עזרה בגידולינו - זהו צורך ביולוגי וחברתי, המסייע לנו לשרוד, ומסייע לאימהות שלנו להביא עוד ילדים לעולם. כך עולה ממחקר חדש שתוצאותיו פורסמו בעיתון הטבע של חודש מרס.

בעוד אצל החיות, רוב הנקבות ממשיכות להוליד ולהתרבות עד מותן, נשים חיות שנים רבות לאחר גיל הבלות. ההסבר האבולוציוני יכול להיקרא אולי "ההנחה של הסבתא".

על-פי הנחה זו, גיל הבלות ואורך חייהן של נשים, נמשכים מעבר לתקופת הפוריות בגלל שהיתרון לסייע לבנות להוליד ולגדל את ילדיהן, עולה על היתרון של המשך הולדה והבאת ילדים נוספים משלהן לעולם.

ההנחה מצביעה על-כך, ש'הטבע העדיף' את גיל הבלות והחיים הארוכים, ואולי אף את קשרי המשפחה הקרובים, מאחר ורק לסבתות שאינן עסוקות בהאכלת ילדיהם שלהן - יש את הזמן לסייע בגידול הנכדים.

במחקר חדש, בדקו חוקרים שתי קבוצות של נשים, אחת בפינלנד והאחרת בקנדה. בפינלנד, אספו החוקרים נתונים על 537 נשים, העוקבים אחר משפחותיהן משנת 1702 ועד 1823.

האוכלוסיה הקנדית שלקחה חלק במחקר הורכבה מ-3,290 נשים, שנולדו משנת 1850 ועד 1879. צוות החוקרים עקב אחרי ההיסטוריה של משפחות אלו במשך 130 שנה. בשתי הקבוצות בחנו החוקרים את משך חייהן של הנשים.

"לסבתות שחיו חיים ארוכים, יש השפעה מסויימת על הילודה של ילדיהן", אומר אחד מעורכי המחקר, מרק טרמבליי, מנהל קבוצת המחקר הבין תחומית של דמוגרפיה, אפידמיולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת קוויבק. השפעה זו, מתבטאת במספר הנכדים וכמה מהם יגיעו לגיל בגרות, הוא מסביר.

"בממוצע, במשפחות בהן הסבתות עדיין היו בחיים כשילדיהן החלו להביא ילדים לעולם, נולדו יותר ילדים, מאשר במשפחות בהן הסבתא נפטרה", אומר טרמבליי. כמו כן, יותר ילדים שרדו כשהסבתא היתה בסביבה מאשר כשלא היתה, הוסיף.

עוד גילו החוקרים, כי כדי לזהות יתרונות אלה, על הסבתא להיות בסביבה הקרובה וזמינה לסייע בגידול נכדיה. אם הסבתא עדיין בחיים אך רחוקה מהמשפחה, יתרונות אלה לא הורגשו. המחקר הצביע גם על העובדה כי הסבתות נטו למות כשילדיהן שלהם הגיעו לגיל הבלות ולא יכלו להביא יותר ילדים לעולם.

תופעה זו היא, כפי הנראה, תוצאה של התפתחות חברתית יותר מאשר סיבה ביולוגית, אומר טרמבליי. ייתכן וקיים גורם ביולוגי אך אין הוא נתמך במחקר זה. צוותו של טרמבליי מתכנן להמשיך את המחקר על-ידי שיבחן את תפקיד הסבתות והסבים משני צידי המשפחה.

המסר הוא, כי תפקידם של הסבא והסבתא יכול לשפר את הצלחת גידול הילדים, הוא אומר.

ד"ר קריסטן האווקס, מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת יוטה, מציינת כי "ניתוח זה מראה את ההשפעה של נשים לאחר גיל המעבר, על הפוריות של ילדיהן ועל הישרדות נכדיהן".

עוד אומרת האווקס, במאמר מערכת באותו גיליון, כי בני האדם הם בעלי חיים בוגרים ארוכים באופן יוצא דופן ביחס לשאר היונקים, וכי יתכן ויש לכך קשר לתפקיד הסבתות.

בעוד גורמים רבים משנים את שיעור הפוריות שלנו, אין זה מונע מאיתנו להכיר בדפוס העמוק באבולוציה שלנו, שגורם לנו להזדקן לאט הרבה יותר מאשר מינים אחרים, ויכול להיות כי הדבר נובע מתפקיד המפתח של הסבתות בחברה.