נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4000 ובמרמה בתיקי 1000 ובתיק 2000

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יואשם בקבלת שוחד בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בתיק 1000 ובתיק 2000. כך החליט (יום ה', 21.11.19) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. החלטתו של מנדלבליט דומה מאוד לכתב החשדות שפרסם בפברואר השנה - כך שטענותיו של נתניהו בשימוע נדחו.

בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ יואשמו בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה בתיק 4000 וכן בעבירות הלבנת הון ודיווח נגד שאול אלוביץ. בעל השליטה והעורך האחראי של קבוצת ידיעות אחרונות, נוני מוזס, יואשם בעבירה של הצעת שוחד בתיק 2000.

משרד המשפטים אומר, כי ההחלטה "התקבלה לאחר בחינה מקיפה ויסודית של הטענות הרבות שהועלו ע"י באי-כוחו של ראש הממשלה במהלך ארבעת ימי השימוע שנערך בראשית חודש אוקטובר 2019. כל הטענות נבחנו לעומקן בתהליך עבודה סדור שנפרס על פני שעות עבודה רבות מאוד, שבמסגרתו הוגשו ע"י הפרקליטות חוות דעת מעמיקות של מאות עמודים, המתייחסות לטענות שהועלו בשימוע.

"עם תום בחינת כל הטענות נמצא, כי אין בטענות שעלו בשימוע כדי לשנות את העבירות שיוחסו לראש הממשלה בכתב החשדות. עם זאת, חלק מהטענות הביאו לשינויים בכתב האישום, גם אם לא לשינוי בסעיפי העבירה עצמם".

מנדלבליט הודיע על כתב האישום ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין. החוק מעניק לנתניהו 30 יום לבקש מוועדת הכנסת לקבוע שעומדת לו חסינותו. מאחר שטרם הוקמה ועדה כזו, מרוץ הזמן יתחיל רק עם הקמתה. אם יתקיימו שוב בחירות בחודש מארס, היא תוקם ככל הנראה לכל המוקדם רק בחודש מאי הבא. המשפט יתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני שלושה שופטים, כפי שקובע החוק לגבי הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן - גם אם בפועל נתניהו כבר לא יהיה ראש הממשלה בעת שיתחיל המשפט.

עיקרי האישום: תיק 4000

צילום: [צילום: איתמר לוין]

בין דצמבר 2012 לינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו ע"י קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן הייתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק. אלוביץ היה בעל השליטה בבזק ויכולת השפעה על הפרסומים באתר וואלה.

תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי. על-רקע זה נוצרה בין נתניהו לאלוביץ מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת,כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. בארוחת ערב של בני הזוג נתניהו ובני הזוג אלוביץ בשנת 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם, כי בנימין ושרה נתניהו יוכלו להפנות לשאול ואיריס אלוביץ דרישות הנוגעות לאופן הסיקור שלהם באתר וואלה.

מערכת היחסים בין נתניהו לבני הזוג אלוביץ התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר, וכן דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל וואלה דאז, אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של וואלה לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו.

בני הזוג אלוביץ נענו ככלל לדרישותיו של נתניהו, ועשו כל מאמץ כדי לממשן ואף דאגו שנתניהו יידע על פעילותם. בחלק משמעותי מהמקרים, השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע, כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ לדרישותיו הייתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי.

נתניהו מצידו הפעיל את כוחו וסמכויותיו כדי לקדם נושאים שאלוביץ היה מעוניין בקידומם - בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות בקבוצת יורוקום, שבאמצעותה שלט בבזק. נתניהו גם עסק במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ, וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. בכך קיבל נתניהו שוחד ועבר עבירות של מרמה והפרת אמונים.

בני הזוג אלוביץ קשרו במפורש בין אופן הסיקור של נתניהו בוואלה לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו ופעולות שאמור היה לבצע. הם אף הבהירו לגורמים שונים בוואלה, כי יש לשפר את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם. בכך הם נתנו לו שוחד.

נתניהו הסתיר בצורה שיטתית את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ. ואילו בני הזוג פעלו להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שלהם. הם הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר וואלה, ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים.

עיקרי האישום: תיק 2000

צילום: ארנון מוזס

לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008, בשנת 2013 ובשנת 2014. בפגישות אלו הם שוחחו על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת ידיעות אחרונות; והטלת מגבלות על העיתון ישראל היום, דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס וידיעות אחרונות.

בפגישה שהתקיימה ב-4.12.2014, לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בקבוצת ידיעות אחרונות, ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כפי שנאמר בשיחתם. מוזס הציע, כי יעשה זאת באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על ישראל היום ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.

נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס. הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק נגד ישראל היום, הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על-מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו פעל כך על-מנת להמשיך את השיח, ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בידיעות אחרונות בתקופת הבחירות, ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.

בהמשך לפגישה זו, ועל-מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה, נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה דאז והשר כיום, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת דאז והשר כיום, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו, כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד.

במעשיו אלה הציע מוזס לנתניהו שוחד. נתניהו עשה מעשה של הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם, בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על-מנת לקבל טובת הנאה אישית; ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר, העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקות שוחד.

עיקרי האישום: תיק 1000

צילום: ג'יימס פאקר [צילום: מארק בייקר/AP]

מאז 1999 התקיימה בין נתניהו לארנון מילצ'ן מערכת יחסים אישית, בעלת זיקות וקשרים שונים. בתקופה הרלוונטית לאישום קיבלו בני הזוג נתניהו ממילצ'ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר. בשנים 2016-2014 קיבלו בני הזוג מפאקר טובות הנאה שונות.

טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לבני הזוג נתניהו באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". היקף טובות ההנאה הצטבר לסכום של 700,000 שקל. טובות ההנאה ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.

נוכח שלל הזיקות בין נתניהו לבין מילצ'ן, היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, במסגרת תפקידיו. אף על-פי כן, בין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן. בשנים 2014-2013 פעל נתניהו פעמיים מול גורמי ממשל אמריקנים, על-מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארה"ב.

בשנת 2013 פנה נתניהו לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן. בשנת 2015 נתניהו פעל בעצמו והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על-מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.

במעשיו אלה עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר, במסגרתה קיבלו מהם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי, בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור.