( 14-11-19) אלי דר תושב יבנה שהיה יזם ואיש עסקים תושב ישראל (בעל אזרחות כפולה ישראלית ואמריקאית), הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 13.3 מיליון שקלים כנגד בנק לאומי ועורכי דינו של הבנק תמי סלונים ומשה אגמי מכפר סבא.
במבוא לתביעה נאמר כי עניינה בהתנהלות מזיקה ושערורייתית של הנתבעים אשר התמשכה ונפרשה על פני למעלה משני עשורים תמימים, רוב הזמן מתחת לפני השטח וללא ידיעתו של התובע, אך משעלתה בבת אחת אל פני השטח- הרסה והחריבה פשוטו כמשמעו את חייו של התובע באופן מוחלט וחסר תקנה.
לדברי התובע במשך שני עשורים תמימים שברובם התגורר וניהל את עסקיו בארה"ב הגישו כנגדו הבנק ועורכי דינו תביעה משפטית חסרת בסיס, קיבלו פסק דין בדרך לא דרך ותוך הטעיית בית המשפט, פתחו תיק הוצאה לפועל על בסיס אותו פסק דין, ופעלו באופן רשלני ומחפיר בתיק ההוצאה לפועל במשך שנים ארוכות.
לדברי התובע במשך כ-18 שנה בהן ניהל הבנק הליכים משפטיים והליכי הוצאה לפועל כנגדו ועל אף שידע היטב כי הוא מתגורר בחו"ל דרך קבע, לא נקט הבנק שום מהלך בין אם בקשת היתר המצאה מחוץ לתחום ובין הליך אחר על מנת להביא לידיעתו את דבר קיומם של פסק הדין ותיק הוצאה לפועל כנגדו.
לבסוף טוען התובע בשיא ההתרחשות שאירעה לאחר חזרתו ארצה, הטילו הנתבעים עיקול בסכום של כ-5 מיליון שקלים על חשבונותיו ונקטו בהליכים נוספים אשר הביאו למיטוט וקריסה מוחלטת של כל עסקיו, והביאו אותו למצב כלכלי נפשי ומשפחתי נורא ואיום באופן חסר תקנה.
התובע מדגיש כי אין לו כל חוב כלפי בנק לאומי וכי אין ולא הייתה כל הצדקה לנקיטת הליכים משפטיים והליכי גבייה כנגדו, ודאי לא באופן בו בוצעו הדברים.
התובע מציין כי פסק הדין שניתן בזמנו כנגדו בוטל, התביעה נגדו נמחקה, ותיק ההוצאה לפועל נסגר. ואולם למרבה הצער כל זה קרה מאוחר מדי לאחר שחייו כבר נהרסו וכל עסקיו קרסו, ונגרם הרס מוחלט של המוניטין העסקי שלו ללא תקנה.
לטענתו כל הגורמים עמם עמד בקשרים עסקיים ביטלו את קשריהם עמו, השותפים, העובדים, נותני השירותים, הספקים, והלקוחות כולם נטשו אותו וניתקו כל קשר עמו. לדבריו מאיש עסקים מכובד שחי ברמת חיים גבוהה ונהנה ממעמד של לקוח מועדף ומוערך בבנקים, הפך ללקוח בטיפול משפטי שכל חשבונותיו וכרטיסי האשראי שלו נחסמו, והוא נאלץ כיום לכלות את מיטב זמנו ומרצו בהתמודדות עם תביעות משפטיות רבות שהוגשו נגדו.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אסף דרעי נטען כי הבנק ועורכי דינו פעלו לאורך כל הדרך החל מהגשת התביעה נגד התובע וכלה בהתנגדות העקשנית לביטול פסק הדין וסגירת תיק ההוצאה לפועל באופן רשלני ומזיק, בחוסר תום לב משווע, ובניגוד מוחלט לכל סטנדרט חוקי של התנהגות המצופה מבנקים ומעורכי דין.
לדברי התובע כל ההרס והחורבן הללו היו מיותרים לחלוטין והדבר היה ברור למן הרגע הראשון, וכי ניתן היה לצמצם עד מאוד את הנזק הנורא שנגרם לו וככל הנראה למנוע את רובו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה