נשים משכילות יותר - אך מרוויחות פחות

בישראל, כמו במדינות המערב, מספר הנשים גדול ממספר הגברים - והיחס הוא 103 נשים ל-100 גברים (נכון לשנת 2002). כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (יום א', 7.3.04) לרגל יום האישה הבינלאומי, שחל בתאריך 8.3.04.

בסוף 2002 חיו בישראל 3,358,800 נשים ו-3,272,300 גברים, כלומר 103 נשים ל-100 גברים. האוכלוסיה היהודית מתאפיינת ברוב של נשים (104 נשים ל-100 גברים), בשעה שהאוכלוסיה הערבית, בדומה למצב במדינות מתפתחות דווקא, מתאפיינת ברוב של גברים (96 נשים ל-100 גברים).

עד שנות ה-70' היה מספר הגברים באוכלוסיה היהודית גדול יותר ממספר הנשים, דבר שנבע מהרוב שהיוו הגברים בין העולים לארץ בתקופת המנדט. מאז התהפך היחס: רוב של נשים נוצר וגדל. בקרב עולי חבר המדינות קיים רוב ניכר של נשים (115 נשים ל-100 גברים).

בכל התקופות ובכל המדינות מספר הבנות בין התינוקות הנולדים קטן ממספר הבנים (כ-94 בנות ל-100 בנים). עם העלייה בגיל מצטמצם הפער המספרי בין המינים, עד להתהפכותו - והיווצרות רוב של נשים. כך, בין התינוקות שנולדו בישראל בשנת 2002 היו 95 בנות ל-100 בנים ובגילים 35-39 היחס מתהפך - 102 נשים ל-100 גברים.

הזדקנות

חלקן של בנות 75 ומעלה, מכלל בנות ה-65 ומעלה, עלה מ-32% ב-1960 ל-47% ב-2002. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים, כי חלקן של הנשים בכלל הקשישים גדול בשל תוחלת החיים שלהן, הגבוהה מזו של גברים.

בסוף 2002 היוו נשים בנות 65 ומעלה בישראל 11.2% מכלל הנשים (כ-20% במדינות המערב), לעומת 8.5% שהיוו בני גילים אלו בקרב הגברים (כ-15% במדינות המערב).

יותר ממחצית הנשים בנות 65 ומעלה הן אלמנות לעומת 16% בלבד מהגברים בגילים אלו. ההבדל נובע בעיקר מתוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים ומנטייתן להינשא לגברים מבוגרים מהן.

בתהליך ההזדקנות, גדל חלקם של בני 75 ומעלה מכלל בני ה-65 ומעלה. בין 1960 ל-2002 גדל חלקן של הנשים בנות 75 ומעלה בקבוצה זו מ-32% ל-47%, וחלקם של הגברים גדל מ-29% ל-43%, בהתאמה.

נישואים

בשנת 2001 גיל הנישואים הראשונים בקרב נשים יהודיות היה 24.9 בממוצע ו-21.7 בממוצע בקרב נשים מוסלמיות בישראל, לעומת זאת גיל הנישואים הראשונים של נשים במדינות האיחוד האירופי היה 28 בממוצע (לדוגמא, 30.6 בשבדיה ו-27 בגרמניה).

עם זאת, גם בישראל חלה בעשורים האחרונים עלייה בגיל הנישואים. מאז 1970 עלה הגיל הממוצע בנישואים ראשונים של נשים יהודיות ב-3 שנים, ושל גברים - ביותר משנתיים. באוכלוסייה הערבית העלייה היתה מתונה יותר.

ממוצע ילדים לאישה

הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין היתר, בעקבות העלייה בגיל הנישואים. הגיל הממוצע ללידה עלה מ-27.4 בשנת 1980 ל-28.7 ב-2002; חלקן של יולדות בנות 35 ומעלה מכלל היולדות עלה בתקופה זו מ-9% ל-16%, ושל נערות צעירות מגיל 20 קטן מ-6% ל-3%.

ההיקף המצומצם של ילודה מחוץ לנישואים בישראל (כ-3% מהלידות של נשים יהודיות) בולט כאשר משווים בלשכה את הנתונים עם מדינות המערב. ב-15 מדינות האיחוד האירופי, 25% מהלידות בממוצע הן מחוץ לנישואים (לדוגמא: 55% בשבדיה, כ-40% בצרפת ובבריטניה). היקף הילודה מחוץ לנישואים גדול במיוחד במדינות שבהן היקף הקוהביטציה (מגורים משותפים של זוגות לא נשואים) גדול.

משפחות חד-הוריות

בראש 91% מהמשפחות החד-הוריות בישראל, בהן ילדים עד גיל 17, עומדת אישה. בשנת 2002 נאמד מספר האמהות החד-הוריות לילדים עד גיל 17 בלמעלה מ-89 אלף נשים, מתוכן 75 אלף נשים יהודיות. 58% מהאמהות החד-הוריות היהודיות גרושות, 11% אלמנות, 15% רווקות והיתר נשואות (חיות בנפרד מבעליהן).

בריאות

בשנת 2001 הייתה תוחלת החיים של הגברים בישראל 77.3 שנים, וזו של הנשים - 81.2. במדרג תוחלת החיים של הנשים, מיקומה של ישראל הוא בעשירייה השנייה של המדינות ובהפרש של יותר מ-3 שנים מיפן (84.7 - הראשונה במדרג).

עם זאת, תוחלת החיים של הנשים בישרל גבוהה מזו של מספר מדינות מערביות כגון, הולנד, בריטניה, ארצות הברית ואירלנד. לשם השוואה, תוחלת החיים של נשים במדינות ערב השכנות היא: 73.5 בירדן, 73.2 בסוריה ו-67.85 במצרים.

שיעור הסיכון לחלות במחלות ממאירות שונות חושבו על-ידי יחידת "רישום הסרטן הלאומי" בישראל במשרד הבריאות: אצל נשים יהודיות אחת מכל 8 עלולה לחלות בסרטן השד בהשוואה לאחת מכל 22 נשים ערביות. 1 מכל 20 נשים עלולה לחלות בסרטן המעי הגס.

השכלה

בתהליך העלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה, המתרחש בעשורים האחרונים, מצטמצם פער ההשכלה בין נשים לגברים. לפני ארבעה עשורים אחוז גדול יותר של גברים מזה של נשים היו בעלי השכלה של יותר מ-12 שנים - 11% מהגברים ו-7% מהנשים. במשך השנים עלו אחוזים אלו במידה רבה. ב-2002 הם הגיעו ל-39% בקרב בני שני המינים.

אחוז הנשים שלהן תעודת בגרות או תעודת השכלה גבוהה יותר, גבוה מאשר אחוז הגברים בעלי תעודות אלה. במערכת החינוך היהודית, 62% מהבנות ו-49% מהבנים שלמדו בכיתה י"ב בשנת 2001 היו זכאים לתעודת בגרות, ובמערכת החינוך הערבית - 59% מהבנות ו-44% מהבנים. בחינוך היהודי, שיעור הבנות הזכאיות לתעודת בגרות גבוה משל הבנים מאז סוף שנות ה-80', ובחינוך הערבי - מאמצע שנות ה-90'.

ב-2003 היו 107 אלף נשים ו-83 אלף גברים סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות (לא כולל האונ' הפתוחה). ב-2003 היה שיעור הנשים מכלל הסטודנטים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקמדיות 56% (ב-1990 - 54%), לקראת תואר שני - 57% (ב-1990 - 50%) ולקראת תואר שלישי 53% (ב-1990 - 41%).

עבודה

בשנת 2002 השתייכו לכוח העבודה האזרחי 1.4 מיליון גברים ו-1.2 מיליון נשים. כוח העבודה כולל מועסקים (אנשים שעבדו לפחות שעה אחת בשבוע תמורת שכר או בתמורה אחרת) ובלתי מועסקים (אנשים שלא עבדו, אך חיפשו עבודה באופן פעיל והיו זמינים לעבודה).

שיעור ההשתייכות של נשים לכוח העבודה עלה מ-36% מכלל האוכלוסיה הבוגרת ב-1980 ל-48% ב-2002. לעומת זאת, ירד השיעור בקרב גברים מ-64% ב-1980 ל-60% ב-2003.

שיעור ההשתייכות של הנשים בישראל (48%) נמוך יחסית למדינות המערב (לדוגמא 69% בנורבגיה ו-54% בהולנד) למרות שאינו הנמוך ביותר (באיטליה - 46%). שיעורי ההשתייכות לכוח העבודה של גברים יהודים וערבים כמעט זהים (59.9% ו-60.3% בהתאמה).

מאידך, שיעור ההשתייכות של נשים יהודיות - 53% - גבוה פי יותר משלושה מזה של נשים ערביות - 17% (בקרב נשים שלמדו 16 שנים ויותר, הפער בשיעורי ההשתייכות לכוח העבודה בין יהודיות לערביות מצומצם במידה רבה - 79% ו-71%, בהתאמה) ככל שרמת ההשכלה גבוהה קטן הפער בין גברים ונשים בשיעורי ההשתייכות לכוח העבודה ובקרב אלו שלמדו 16 שנים ויותר, אף גבוה שיעור ההשתייכות של נשים (78%) מזה של גברים (76%).

בשנת 2002 עבדו הגברים המועסקים 42 שעות בממוצע בשבוע, ונשים - 31 שעות, כלומר גבר עבד 35% יותר שעות מאישה.

בעבר היוו נשים מיעוט בקרב מהגרי עבודה הנכנסים לישראל עם אשרת עבודה. אולם, חלקן גדל בהדרגה במשך השנים. במהלך שנת 2003 נכנסו לישראל 11,400 אלף מהגרות עבודה, כ-38% מכלל העובדים הזרים.

הכנסות שכירים

ההכנסה לשעת עבודה של אישה שכירה בשנת 2002 נמוכה ב-23% מזו של גבר שכיר; בגילים 55-64, שבהם ההכנסה היא מרבית, הפער אף מגיע ל-40%. ההכנסה לשעת עבודה של אישה שכירה בשנת 2002 הייתה 36.7 ש"ח ושל גבר שכיר - 45.3 ש"ח, כלומר 23% יותר מהכנסת אישה. ב-1985 היתה ההכנסה לשעת עבודה של גבר גבוהה ב-36% מזו של אישה, וב-2002 ב-23%.

נשים מהוות 38% מכלל השכירים במשק. במדרג השכירים לפי גובה ההכנסה לשעה, נשים מהוות 56% מהעשירון התחתון ורק 34% מהעשירון העליון.

ההכנסה של גברים כמו גם של נשים עולה עם הגיל, ובמקביל גדל הפער בין הכנסות גברים ונשים. בגילים 15-24 ההכנסה לשעה של גבר גדולה ב-7% מזו של אישה, ואילו בגילים 55-64 שבהם ההכנסה היא מרבית, ההכנסה לשעה של גבר גדולה ב-40% מזו של אישה.

מהשוואת ההכנסה לפי ענף כלכלי עולה, כי גברים המועסקים בענף "בנקאות וביטוח" מקבלים את ההכנסה הגבוהה ביותר לשעת עבודה (78.2 ש"ח). הכנסה זו גדולה ב-81% מהכנסת הנשים בענף. בלשכה מסבירים את הפערים, באופן חלקי, באמצעות ההרכב השונה של משלח היד של הגברים והנשים בענף זה.

רובן המוחלט של הנשים בענף (80%) הן עובדות פקידות, בשעה שבקרב הגברים ישנו ריכוז של בעלי משלחי יד אקדמיים, חופשיים וטכניים ומנהלים (41%).

חלק מהפער בהכנסה החודשית בין גברים ונשים מוסבר על-ידי העובדה שנשים עובדות פחות שעות בחודש, בממוצע, מגברים. השוואת ההכנסה לשעת עבודה של גברים ונשים, כלומר ללא השפעת הכמות השונה של שעות עבודה, מורה על פערי שכר קטנים יותר, אך אינה מבטלת אותם.

נהיגה

ב-2002 החזיקו 1.1 מיליון נשים בישראל ו-1.8 מיליון גברים ברישיון נהיגה. חלקן של הנשים בכלל הנהגים גדל מ-28% ב-1980 ל-39% ב-2002. ל-41 אלף נשים (4% מכלל הנשים הנהגות) רישיון לנהוג באופנוע.

תקשורת

גברים משתמשים מעט יותר מנשים במחשב ובאינטרנט, ונתון שאולי יפתיע חלק מאיתנו הוא, כי גברים משתמשים באינטרנט לקניות. ההבדלים הבולטים בין גברים לנשים הוא בשימוש הרב יותר של גברים (49%) משל נשים (40%) במחשב למשחקים, וכן בשימוש באינטרנט לקניות, כאמור (21% מהגברים, 12% מהנשים). ליותר גברים (81%) טלפון נייד מאשר לנשים (73%).

עוצמה והשתתפות

לכנסת הנוכחית, ה-16, נבחרו 17 נשים, דהיינו 15% מכלל חברי המשכן. בעבר נע מספר הנשים שנבחרו לכנסת בין 7 (בכנסת ה-12) ל-12 (בכנסת ה-3 וה-15, הקודמת). במספר מדינות סקנדינביות השיעור יותר מכפול מאשר בישראל (כגון 45% בשבדיה ו-38% בדנמרק ובפינלנד).

מאז שנת 2000 עלה במידה רבה שיעור הנשים מכלל הקצינים המשרתים בשירות קבע בדרגות סג"מ (מ-17% ל-44%) וסגן (מ-19% ל-31%). בדרגות הגבוהות יותר העלייה בשיעורים הייתה מתונה יותר. בדרגת סרן שיעור הנשים הוא 22% (ב-2000 - 18%), בדרגת רס"ן - 21% (ב-2000 - 19%), בדרגת סא"ל - 10% (ב-2000 - 8%) וברגת תא"ל ואל"ם - 4% (ב-2000 - 2%).

48% מהשופטים בישראל הן נשים, זאת מתוך 530 שופטים. מתוך 29,154 עורכי דין פעילים 39% הן נשים. מתוך 26,600 שוטרים 22% הן נשים.