ביהמ"ש המחוזי התעלם מחובת עונש מינימום

בית המשפט המחוזי בירושלים הפר את הוראת המחוקק בנוגע לעונש מינימום בעבירות מין, ולמרות זאת - הפרקליטות לא ערערה על קולת העונש. כך עולה (יום ה', 22.8.19) מפסק דינו של בית המשפט העליון.

הנאשם הורשע בשורה של עבירות מין שביצע בשנים 2007-2000 בבתה של בת זוגו, תחילה כאשר הייתה בת פחות מ-14 ולאחר מכן כאשר הייתה בת פחות מ-16. השופטים רפי כרמל, כרמי מוסק ושירלי רנר גזרו עליו 66 חודשי מאסר. השופט אלכס שטיין דחה את ערעורו של האיש על הרשעתו, באומרו שמדובר בממצאי עובדה ומהימנות בהם לא תתערב ערכאת הערעור. טענות הערעור עומדות על בלימה, ואילו קביעותיו של המחוזי עומדים על תשתית ראייתית איתנה, הוא אומר.

בנוגע לעונש אומר שטיין, כי האיש הורשע בשורה של סעיפים בצידם קבוע עונש מינימום של רבע מהעונש המירבי. מדובר בסעיפים העוסקים באונס ובמעשה מגונה בבן משפחה חסר ישע. שטיין אומר: "בית משפט קמא הטיב עם המערער יתר על המידה... ברי הוא, כי בית משפט קמא לא הסתמך על שום טעמים מיוחדים בבואו לגזור את עונשו של המערער". לדברי שטיין, עמידה בהוראות החוק הייתה מחייבת להטיל על האיש 56 שנות מאסר - וכאמור, הוא נדון ל-5.5 שנות מאסר בלבד.

"גם אם אניח לטובת המערער כי הוא ראוי לאור בקצה המנהרה ועל כן ראוי היה להפחית תקופה זו מטעמים מיוחדים כאמור בסעיף 355 (ב) לחוק, אינני רואה כיצד הפחתה זו יכלה להביא את בית המשפט אל מתחם העונשים הנמוך שקבע", אומר שטיין. המדינה ביקשה לגזור עליו 12-8 שנות מאסר; כרמל, מוסק ורנר קבעו מתחם של חמש-עשר שנות מאסר בלבד, וגזרו את העונש בסמוך לרף התחתון שלו. למרות כל אלו, הפרקליטות לא ערערה על קולת העונש.

השופטים מני מזוז ודפנה ברק-ארז הסכימו עם החלטתו של שטיין לדחות את הערעור על ההרשעה וחומרת העונש, ולא התייחסו להימנעות מענישת המינימום. את המערער ייצג עו"ד ששי גז, ואת המדינה - עו"ד שרית משגב.