רכלבסקי לבג"ץ: בנק ישראל משתמש לרעה בעצמאות אישיותו המשפטית

הממונה על השכר במשרד האוצר, יובל רכלבסקי, ושר האוצר, בנימין פוטין, הגישו אתמול (ד') לבג"ץ את תגובתם לעתירה שהגישו לאחרונה עובדי בנק ישראל נגד התערבותו של רכלבסקי בהסדרי השכר הנהוגים בבנק.

באוצר טוענים בתגובה כי העתירה שהגישו עובדי בנק ישראל היא מוקדמת, שכן הממונה על השכר רק פתח בהליך של בדיקה של הסדרי השכר הנהוגים בבנק, וטרם קיבל כל החלטה בעניין, לא כל שכן החלטה לבטל את ההסדרים הנהוגים בבנק.

הממונה על השכר דוחה את טענות עובדי הבנק בעתירה כי הוא משולל סמכות לבחון את ההסדרי השכר הנהוגים בבנק, וטוען כי סמכותו נובעת מחוק יסודות התקציב המאפשר לו לקיים בדיקה שכזו. זאת, נוכח היותם של רמות שכר ותנאי העבודה המשולמים לעובדי הבנק חורגים לכאורה ממדיניות השכר של הממשלה במגזר הציבורי.

רכלבסקי טוען כי תכליתן של אותן הוראות המאפשרות בדיקה הכלולות בחוק יסודות התקציב הינה לפקח על השכר הציבורי בגופים המתוקצבים והנתמכים, כדי לשמור על מסגרת התקציב וההוצאה הציבורית לשכר ותנאי עבודה. עוד טוען רכלבסקי כי אין מחלוקת כי בנק ישראל נכלל בהגדרה של "גוף מתוקצב".

רכלבסקי מוסיף כי לפי החוק הוא מוסמך לבצע בדיקה של הסדרים הנראים כחורגים מהקבוע בחוק, וכי במקרה כזה ניתנת לאותו גוף אפשרות להביא את טיעוניהם בתוך 30 יום, ורק לאחר שיקבל החלטה בנושא החריגה יכול הוא לפעול לביטולה בהתאם לחוק.

בשלב זה, אומר רכלבסקי, הומצאה ההודעה בדבר החלטת הממונה לבדוק הסדרי השכר בבנק, והוא טרם נדרש לשאלה אם יש מקום להפעלת סמכותו לביטול ההסדר ולפיכך העתירה מוקדמת.

רכלבסקי טוען עוד בתגובה כי עתירתו של בנק ישראל מבוססת על פרשנות מלאכותית לחוק שהוא פיתח בעצמו באמצעות יועציו המשפטיים הפנימיים, לפיה אין הבנק חייב להביא שינויים בשכרם של העובדים ובתנאי פרישתם ומתן הטבות כספיות נוספות הקשורות בעבודת עובדיו לאישור הממונה על השכר.

"תוצאת התנהגותו של הבנק במשך השנים", אומר רכלבסקי, "היא כי הסדרי השכר בבנק ישראל חורגים חריגה מהותית ממדיניות השכר של הממשלה ומנורמות השכר המקובלות במגזר הציבורי".

עוד טוען רכלבסקי כי עמדתו של בנק ישראל גובלת באבסורד. "לא יעלה על הדעת", אומר רכלבסקי, "כי גוף מתוקצב יקבע לעצמו כי הסכמים שהוא עושה - אשר אינם נוהגים לגבי כלל עובדי המדינה - אינם טעונים אישור והכל על בסיס השוואה גלובלית כזו או אחרת אשר נעשית על ידי הגוף המתוקצב באמצעות עובדיו הנוגעים בדבר".

טענות הבנק, אומר רכלבסקי, מפתיעות ומאכזבות במיוחד כאשר היא מועלית על ידי הבנק, אשר מוטלים עליו תפקידים מאקרו כלכליים מכוחם הוא מודע היטב לעלויות המכבידות של ההוצאה הציבורית בגין שכר עובדי המגזר הציבורי, ולהשלכותיהן הקשות על הכלכלה והוא אף מתריע על כך ברבים.

רכלבסקי מוסיף כי "העלאת הפרשנות המלאכותית לחוק, תוך התעלמות ממשמעויותיה החמורות, אך בשל כך שיש בה, לדעת הבנק, לסייע לו בהתחמקותו מהצורך להביא לאישור הממונה הסכמים שהוא עושה בענייני תנאי ההעסקה של עובדיו, מהווה, לדידם של המשיבים, התנהגות בלתי הוגנת תוך שימוש לרעה בעצמאות אישיותו המשפטית של הבנק".