הוצאות בעתירת סרק נגד בית הדין הרבני

שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, מרחיב (יום ה', 11.7.19) את פסיקת ההוצאות בעתירות סרק ובערעורים חסרי בסיס. מזוז הטיל - בצעד נדיר בבג"ץ - הוצאות של 6,000 שקל בעתירה נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול.

מזוז נוהג מזה זמן רב לפסוק הוצאות בהליכי סרק, לרוב - בסך 3,000 שקל. כעת הוא דחה עתירה שהגישה אישה נגד החלטת בית הדין הגדול, אשר אימץ את עמדת בית הדין האיזורי והורה לה ולבעלה להתגרש מיד. הסכסוך בין השניים פרץ כבר ביום החתונה, בינואר 2017, וארבעה ימים לאחר מכן פנה הבעל לבית הדין הרבני. הבעל ביקש להתגרש והאישה ביקשה שלום בית, וכאמור בית הדין קיבל את עמדת הבעל.

בעתירה לבג"ץ נגד בית הדין הגדול טענה האישה, כי בית הדין האיזורי פגע בעקרונות הצדק הטבעי והפלה אותה, בכך שמנע ממנה לחקור את הבעל, בעוד היא עצמה נחקרה בידי באי-כוחו. עוד נטען, כי בית הדין האיזורי הפר את זכות הטיעון שלה, בכך שמנע ממנה להגיש מסמכים בנוגע למצבו הגופני של הבעל. לגבי בית הדין הגדול נטען, כי הוא הפר את חובת ההנמקה, שכן חלק מטענותיה נדחו ללא הסבר.

בדחותו על הסף את העתירה מזכיר מזוז, כי בג"ץ אינו מהווה ערכאת ערעור על בתי הדין הדתיים, והוא מתערב בהחלטותיהם רק במקרים נדירים. הדברים אמורים על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהחלטות דיוניות, בהן ממילא יש לערכאה המבררת חופש פעולה נרחב. במקרה זה, בחר בית הדין במתווה דיוני מסוים, אשר לא פגע באישה ולא גרם לעיוות דין. מזוז חייב את האישה לשלם 3,000 שקל לבעל ועוד 3,000 שקל לאוצר המדינה - ביטוי מוחשי לכך שמדובר היה בעתירת סרק.

השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם מזוז. את האישה ייצג עו"ד אריאל וינדר, את הבעל ייצג עו"ד שרלי פז, ואת בתי הדין - עו"ד רפי רכס.