בג"ץ: יש להימנע ככל האפשר מדלתיים סגורות

בית המשפט העליון אומר, כי ככלל - יש לאפשר לתקשורת לסקר הליכים משפטיים ולהימנע ככל האפשר מניהול הליכים בדלתיים סגורות. לדברים יש חשיבות רבה, כאשר יותר ויותר שופטי שלום מוציאים צווי איסור פרסום על שמותיהם של חשודים. העליון מדבר בצורה כוללת על כל סוגי ההליכים.

השופט יוסף אלרון אומר (יום ב', 8.7.19), בהסכמת השופטים עוזי פוגלמן ויעל וילנר: "כידוע, נקודת המוצא היא כי 'בית המשפט ידון בפומבי' (סעיף 68 לחוק בתי המשפט). בהעדר שיקולים משמעותיים המצדיקים כי ההליך יתקיים בדלתיים סגורות או כי פרטיו יוותרו חסויים, נודעת חשיבות רבה להימנע ממגבלות שיקשו על מלאכתם של כלי התקשורת לסקר את ההליכים המתקיימים בבתי המשפט השונים".

אלרון מצטט בהסכמה את דברי המשנה לנשיאה, חנן מלצר, משנת 2012: "כפי שלכל פרט מן הציבור שמורה הזכות להיות נוכח בכל משפט שדלתותיו לא נסגרו, כך הדבר ביחס לעיתונות והיא אמורה לשמש כ'מתווכת' בין הנוכחות הזו לבין הקהל הרחב ולדווח על מה שקורה בין כותלי בית המשפט. במילים אחרות, בעניינים הללו - העיתונות היא 'המקשרת' בין זכות הציבור לדעת לבין פומביות הדיון... הסימביוזה האמורה היא אחד הטעמים לכך שעיקרון פומביות הדיון זכה בשיטתנו המשפטית למעמד חוקתי-על-חוקי ונקבע כי הוא מהווה מרכיב יסוד במשטר הדמוקרטי שלנו, התורם לתקינותו של ההליך המשפטי, לביצור אמון הציבור בבתי המשפט ולמימוש חופש הביטוי".

הדברים נאמרו בהחלטה לדחות על הסף את עתירתו לבג"ץ של אדם שפוטר מעבודתו בשל החזקת חומר פדופילי. בית הדין הארצי לעבודה התיר, לבקשת ynet והכתבת אילנה קוריאל, לפרסם את שמו של האיש (לאחר שבית הדין בבאר שבע אסר זאת). אלרון אומר, כי אין המדובר במקרה חריג בו יתערב בג"ץ בהחלטת בית הדין הארצי, שכן בית הדין יישם כראוי את ההלכה הקיימת. מדובר למעשה בערעור על הארצי, ולכן אין מקום - קובע אלרון.