שרון: לא ידעתי על קשריו המשפחתיים עם טננבאום

הקשר

ראש הממשלה אריאל שרון, קיים בעבר מערכת עסקית עניפה עם חותנו של טננבאום, שמעון כהן - אביה של אסתר טננבאום [רעייתו בנפרד של אלחנן טננבאום]. למרות זאת, נמנע שרון מלגלות מידע זה - כששידל את שרי הממשלה לקדם ולאשר את העסקה עם החיזבאללה, במסגרתה הוחזר לישראל אלחנן טננבאום. מידע זה חושף עתה (יום ד') העיתונאי קלמן ליבסקינד, בעיתון מעריב.

שרון דוחה בתוקף את החשדות המועלים כלפיו, וטוען כי לא ידע על הקשר בין אלחנן טננבאום לשמעון כהן [על כך, בהמשך].

שרון הגיע בצהריים לכנסת, ובנאום קצר בפני הכתבים התייחס למה שנראה כפרשה חדשה המעוררת עניין רב. "טננבאום נחקר וייחקר. אם יימצא אשם, ייענש. ייענש כאן, בישראל. לא אצל החיזבאללה", אמר.

שרון דחה את הפרסום במעריב, בזעם רב. "שקלתי את השיקולים באופן ענייני, ללא שום שיקול אחר. נקודה.", הטעים שרון. "לא ידעתי על קשריו המשפחתיים לשעבר של מר שמעון כהן, אותו לא ראיתי ולא דיברתי איתו עשרות שנים. לא ידעתי על קשריו המשפחתיים. אינני יודע גם היום. כמה חתנים או כלות היו לו, או כמה חתנים לשעבר היו לו. לא ידעתי זאת, שמעתי זאת אתמול לראשונה. קרוב לחצות. מה שהתרחש כאן לדעתי, זאת התקפה פרועה שלא ראיתי כמותה עד היום".

שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד אמר בהתייחסו לפרסום במעריב, כי המידע שפורסם הינו "מביך". יחד עם זאת, ציין, על שרון היה לגלות מידע זה - אם אכן כך הם פני הדברים - לקבינט המצומצם, ולא לציבור הרחב, כדי שהמידע לא יגיע לידי החיזבאללה, ומחירו של טננבאום לא יעלה.

השותפים

הקשר בין שתי המשפחות החל בשנת 1971. שרון רכש את חוות השקמים והפך לחקלאי. את צעדיו הראשונים עשה בסיועו של שמעון כהן. כמה שנים מאוחר יותר - בשנת 1978, שנה לאחר "שהתברג" בתנועת הליכוד ומונה לשר בממשלתו של מנחם בגין, העביר את שיווק תוצרת חוות השקמים לחברה פרטית אחרת: שיקמים נהול ועיבוד (1978) בע"מ. בעליה הרשומים של חברה זו: רעייתו (ז"ל) של אריאל שרון, לילית שרון [במקום נרשם בספרי רשם החברות, "לילית רון], שמעון כהן, האחים פרנסיס, חנוך מיודבניק.

לטענת מעריב, החברה היתה פעילה לפחות עד 1989. אז הועברו עסקי החווה לידי בניו של שרון - עמרי וגלעד.

ליבסקינד כותב במעריב, כי אלחנן טננבאום עצמו נהג להתפאר בעבר בקשר זה (לפני שנפל בידי החיזבאללה), ודבר הקשר היה ידוע שנים רבות בסביבתו הקרובה של שמעון כהן ואף נעשה בו שימוש כדי לסדר "טובות קטנות" לחברים "בעדה הבולגרית".

מעריב: שרון הסתיר מידע

מעריב טוען עתה, כי שרון הסתיר מידע זה - למרות שהיה חייב לגלותו: אם כדי להעמיד במבחן את ניגודי העניינים, ואם בבחינת גילוי נאות. "תחזיר את המפתחות", כותב בן כספית; "זכות השתיקה הסתיימה", כותב בן-דרור ימיני; "עד כאן", כותב דן מרגלית: לך-לך, שרון. לא עם כתב אישום ובהעמדה לדין. 'זקן כי אירעו דבר', אמרו חכמים, 'ייכבד וישב בביתו'. חטא? לא יועמד לדין אלא ילך לחוותו. הגיעה עת פרידה". הביקורת על שרון גוברת, במיוחד נוכח המחיר ששילמה מדינת ישראל בעסקה - במסגרתה שוחררו גופות ערבים שנהרגו ויותר מ-400 ערבים, ובתמורה הוחזר לישראל אלחנן טננבאום וכן שלוש גופות של חיילי צה"ל.

לשכת שרון: ראש הממשלה לא היה מודע

מלשכת ראש הממשלה אריאל שרון נמסר על הפרסום במעריב, כי ראש הממשלה לא ידע שלפני 29 שנה שמעון כהן, אביה של אשתו של אלחנן טננבאום, עבד בחווה. התגובה הרשמית שמסר שרון: "ראש הממשלה לא היה מודע, בעת הדיונים לעסקת השבויים, לקשר כלשהו בינו לבין אלחנן טננבאום. את העסקה להחזרת שלוש גופות חיילי צה"ל ואזרח חטוף נוסף הבאנו לישיבת הממשלה ולבסוף הממשלה אישרה את העסקה. כל הניסיונות להכפיש את העסקה לא ישנו את העובדה... היו הרבה מאד דיונים. יתכן שהיה כשל מודיעיני בנושא טננבאום, אך רחוקה הדרך לומר שראש הממשלה ידע על כך".

שמעון כהן: לא דיברתי עם שרון מ-1975

שמעון כהן אמר הבוקר בראיון לרשת ב', כי הקשר עם שרון היה בסך-הכל במשך כמה חודשים והוא נפסק ב-1975 (לפני 29 שנים). לדבריו, הוא עסק במכירת ירקות שגודלו בחוות שרון. מאז, אמר, לא היה לו שום קשר עם שרון - לא פגישה וגם לא בטלפון. כהן הדגיש, כי בשנים שנאבקו נכדיו כדי להחזיר את אביהם מידי החיזבאללה, הוא אסר עליהם להזכיר לשרון את הקשר העסקי ההוא, ואף אסר עליהם למסור דרישת שלום - שמא ייראה הדבר כניסיון "לקבל פרוטקציה", כדבריו, אצל שרון.