אושרה מינהלת יהודי חברון

בג"ץ דחה היום (יום א', 30.6.19) עתירה נגד הקמת מינהלת שירותים, אשר החליפה את הוועדה לניהול עניינים מוניציפליים ביישוב היהודי בחברון.

הוועדה הוקמה בשנת 1983, קיבלה תקציבים ממשלתיים וסיפקה ליהודים בחברון שירותי רווחה, חינוך, ביטחון, מים, חשמל ועוד; עיריית חברון המשיכה לטפל במרחב המשותף לישראלים ולפלשתינים. בשל קשיים משפטיים, הקים מפקד כוחות צה"ל ביו"ש בשנת 2017 את המינהלה, קבע את סמכויותיה וסדרי בחירתה ודחה את השגתה של עיריית חברון נגד הצעד. זו עתרה לבג"ץ, בטענה שמדובר בהקמת "עירייה בתוך עירייה", בצורה הפוגעת בסמכויותיה ומהווה הפרה של החוק הבינלאומי.

השופט דוד מינץ אומר תחילה, כי "המערכת המשפטית החלה על תושבי האזור - ישראלים לצד פלשתינים - היא ייחודית ומורכבת. אולם, המצב מורכב לאין שיעור ככל שהדבר נוגע לעיר חברון". 700 הישראלים החיים בעיר - לצד 215,000 פלשתינים - עלולים שלא לקבל שירותים שמעניק המינהל האזרחי, ולכן הוקמו הוועדה ולאחר מכן המינהלה.

לדברי מינץ, אכן מדובר בהקמת רשות מוניציפלית פרסונלית ולא גאוגרפית, אך אין מנוס מכך. יתרה מזאת: "מטרתו של הצו היא הסדרה משפטית פורמלית של מצב קיים בשטח, דבר העולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי ועם תקנה 43 לתקנות האג [בנוגע לשטח כבוש]. בסופו של יום, מה שהיה הוא שיהיה". מינץ קובע, כי העירייה לא הצליחה להוכיח את טענתה העיקרית, ולפיה מאחורי הקמת המינהלה עמדו שיקולים זרים; היא גם לא הצליחה להראות שההקמה פוגעת בה.

השופט יצחק עמית הסכים עם מינץ לגבי דחיית העתירה, אם כי חלק עליו בשאלת מהותה של המינהלה. לדבריו, מדובר ביצור חסר תקדים. "מה שהיה, הוא לא בהכרח מה שיהיה בעתיד ואין לראות את הצו כעיגון נורמטיבי למצב קיים, או כשינוי מינורי לעומת המצב הקיים", הוא אומר. אולם הוא דוחה את העתירה משום שהמינהלה הוקמה מכוח סמכותו של מפקד יו"ש, תוך הדגשה שהמינהלה חייבת לפעול לפי החוק ובהתאם לסמכויות שהוגדרו לה. השופט עופר גרוסקופף הסכים עם עמית.

את עיריית חברון ייצגו עוה"ד שחאדה סאמר, ועלאא מחאגנה
וסלימאן שאהין; את המדינה ייצגו עוה"ד נחי בן-אור ושי כהן; ואת המינהלה - עו"ד הראל ארנון.