שפיר תעשיות נגד רשות מקרקעי ישראל

( 29-05-19) חברות שפיר תעשיות ושפיר הנדסה אזרחית וימית הגישו לבית המשט המחוזי מרכז שתי תביעות בסך כולל של 872.5 מיליון שקלים כנגד רשות מקרקעי ישראל. במבוא לתביעה האחת על סך 800 מיליון שקלים( לצורכי אגרה) נאמר כי עניינה בנזק בגובה של כ-1.5 מיליארד שקלים שנגרם לשפיר תעשיות בשל מצג ברור, קוהרנטי, וחד משמעי שהציגה רשות מקרקעי ישראל בפניה, ובהתנהגות בשלל הזדמנויות שונות משך תקופה של מעלה מעשור, ואשר הסתבר בדיעבד ולהפתעתה הגמורה של החברה להיות מצג שווא.

לדברי שפיר תעשיות עניינו של המצג האמור הנו בהסכמה שהייתה קיימת בינה לבין רשות מקרקעי ישראל לפיה מחצבת ורד ( המחצבה השנייה בגודלה במדינה) שבסמוך למחלף עירון, תקדם מהלך תכנוני אשר במסגרתו ייגרעו מהמחצבה שטחי חציבה בהם הותר למחצבה המופעלת על ידה, שטחי חציבה בהם הותר לה לחצוב, בתמורה לקבלת שטחי חציבה צמודי דופן אחרים, במסגרת תכנית אותה תיזום המחצבה על חשבונה.
אלא נטען בכתב התביעה, כי לאחר שמחצבת ורד פעלה בהתאם להסכמה האמורה בין הצדדים, גרעה מבחינה תכנונית שטחי חציבה מאושרים מהמחצבה, גריעה שמשמעותה הייתה אובדן עתודות אבן משמעותיות, השקיעה משאבים רבים בקידומה ואישורה של התכנית ששינתה את ייעודם של המקרקעין, וביצעה מהלכים שונים בשטח הקשורים בכך, סירבה רשות מקרקעי ישראל לקיים את חלקה בעסקה וסירבה לתת למחצבת ורד הרשאה לחציבה בשטחי החציבה המאושרים שנוספו למחצבה במסגרת התכנית האמורה.

שפיר תעשיות מציינת באמצעות עוה"ד אמיר כספרי, רוני פוליטי, וברק ליפשיץ כי תביעתה לאכיפת התחייבותה האמורה של רשות מקרקעי ישראל נדחתה, וכי בית המשפט קבע בפסק דינו כי רשות מקרקעי ישראל אינה מחויבת לתת למחצבת ורד הרשאה לחציבה בשטחי החציבה המאושרים שנוספו למחצבה במסגרת התכנית. ואולם בית המשפט קבע כי שפיר תעשיות רשאית לתבוע פיצויים בגין נזקיה כתוצאה מהסתמכותה על מצג השווא שיצרה כלפיה רשות מקרקעי ישראל לפיו היא תקבל הרשאה לחציבה בשטחי החציבה המאשרים שנוספו למחצבה, ושינוי מצבה לרעה נוכח המצג האמור.

בתביעה השנייה בסך 72.5 מיליון שקלים נטען כי עניינה בגביית תגמולי יתר מבעלי המחצבות בגין שיווק חומרי חציבה. לדברי שפיר תעשיות בעקבות הליכים משפטיים שננקטו על ידי שלושה בעלי מחצבות כנגד הרשות לפני כ-3 שנים ובעקבות יצירת מאגר נתונים רלוונטיים אצל הרשות אשר אפשר לה לבצע חישוב נכון של סכום התמלוגים אותם היה עליה לגבות בהתאם לדין, התברר כי התמלוגים אותם גבתה הרשות מבעלי המחצבות במהלך השנים 2001-2005 היו גבוהים מהתמלוגים אותם הייתה רשאית לגבות. הרשות אף השיבה לתובעים סך של 16 מיליוני שקלים כתשלומי איזון בגין גביית היתר.

לנוכח התנהלותה של הרשות שהודתה בגביית תגמולי היתר מכל בעלי המחצבות הגישו מספר בעלי מחצבות נוספים תביעות כנגד הרשות בשל גביית היתר האמורה.
עתה טוענת שפיר תעשיות כי אף שרשות מקרקעי ישראל השיבה למספר בעלי מחצבות את תגמולי היתר שגבתה מהם, היא בחרה שלא לשלם לבעלי המחצבות האחרים וביניהם שפיר תעשיות את תגמולי היתר.

לפיכך מתבקש בית המשפט לחייב את הרשות להשיב לשפיר תעשיות את גביית היתר שגבתה ממנה בגין התמלוגים עבור שיווק חומרי חציבה משלוש המחצבות המוחזקות ומופעלות על ידה.

לטענת שפיר תעשיות באמצעות עוה"ד יהושע חורש, אוריאל פרינץ, ואילן גולוד הרשות שגתה בכך שתיקנה את טעותה כלפי נפגעים אחדים בלבד והותרתה על כנה כלפי בעלי מחצבת אחרים ובניהם שפיר תעשיות בגין השנים 2001-2005.

שפיר תעשיות טוענת כי הרשות אינה רשאית לטעון כי ביצעה גביה בלתי חוקית מחד אולם שלא להשיב את כספי הגביה הבלתי חוקית מאידך, בשל טענת התיישנות. בנוסף רכיבי עילות התביעה התגלו לה במהלך השנים 2015-2016, ומכל מקום במהלך אותן שנים הודתה הרשות בגביית תמלוגי היתר מכל בעלי המחצבות.