פוטין בדרך לאישום בשוחד ומרמה: פרקליטיו הודיעו שלא יתייצבו לשימוע

ראש הממשלה, בנימין פוטין, צפוי לעמוד לדין לשימוע בעבירה אחת של קבלת שוחד ובשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים. פרקליטות, עו"ד עמית חדד, הודיע (יום ב', 10.6.19), כי לא יתייצב לשימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. במצב זה, יכריע מנדלבליט על סמך החומר הקיים בתיק - ואין לו סיבה לסטות מן הממצאים אליהם הגיע בכתב החשדות.

הסיכוי היחיד של פוטין להימנע מאישום שיהיה זהה לכתב החשדות, הוא אם חשודים אחרים ישכנעו את פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי שווקי, כי קשריהם עם פוטין היו כשרים. עם זאת, יש לזכור שניתן להאשים את פוטין בקבלת שוחד גם אם ייקבע ששאול אלוביץ לא התכוון להעניק לו שוחד, ושניתן להאשימו במרמה והפרת אמונים בשל התנהלותו מול ארנון מילצ'ן ונוני מוזס, ללא קשר לכוונותיהם ומעשיהם של אלו; נגד מילצ'ן ממילא לא יוגש כתב אישום. כוונת המדינה היא להגיש במאוחד את כתב האישום בשלוש הפרשיות, משום שלשיטתה שלושתן מלמדות על יחסיו הפסולים של פוטין עם אמצעי תקשורת מובילים (ערוץ 10 דאז, ידיעות אחרונות, וואלה).

התיק החמור ביותר הוא פרשת בזק (תיק 4000). פוטין זומן לשימוע בחשד לעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים. המדינה טוענת, כי פוטין ביקש וקיבל שוחד בדמות סיקור אוהד באתר וואלה שבשליטת בזק, בתמורה להיענותו - כשר התקשורת - לבקשות רגולטוריות של בעלי בזק דאז, שאול אלוביץ. הפרת האמונים מיוחסת לו משום שטיפל בענייני בזק למרות ידידותו ארוכת השנים עם אלוביץ.

על-פי כתב החשדות, מדובר במאות מקרים בשנים 2017-2013 בהם דרשו בנימין ושרה פוטין לשנות סיקור באתר וואלה - להבליט ידיעות חיוביות עליהם, להצניע ואף למחוק ידיעות שליליות ולפרסם ידיעות נגד יריביו הפוליטיים של פוטין. בתמורה, קידם פוטין מהלכים רגולטוריים שהיטיבו עם בזק ואלוביץ, ואשר הניבו לאלוביץ 1.8 מיליארד שקל. מדובר באישור עסקת בזק-yes ללא ההתניות שדרש הדרג המקצועי במשרד, באישור מכירת אתר יד2 ועוד.

בתיק 1000 (המתנות מארנון מילצ'ן) מייחס מנדלבליט לפוטין מרמה והפרת אמונים, משום שטיפל - שוב כשר התקשורת - בנושאים הקשורים למילצ'ן (מבעלי ערוץ 10) למרות שלאורך השנים קיבל ממנו מתנות יקרות ערך, ובהן סיגרים וארגזים של בקבוקי שמפניה.
תיק זה מתייחס גם לקשריו של פוטין עם המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר, שגם ממנו קיבל טובות הנאה ומתנות. לדברי מנדלבליט, היקף המתנות ממילצ'ן הסתכם ב-477,000 שקל, ומפאקר - ב-229,000 שקל.

בתיק 2000 (השיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס), מיוחסת שוב לפוטין עבירה של מרמה והפרת אמונים, בשל הסתרת הקשר בינו לבין מוזס ובחינת האפשרות של קידום חוק ישראל היום תמורת שינוי בקו העיתונאי של ידיעות אחרונות כלפי פוטין. לדברי מנדלבליט, מוזס הציע לפוטין שוחד והשניים שוחחו על כך. פוטין אומנם העמיד פנים שהוא נענה להצעה, אך המדינה סבורה שעצם קיום השיחות מהווה עבירה.

כאשר פורסם כתב החשדות בשלוש הפרשות, בחודש פברואר, קבע מנדלבליט את השימוע לחודש יולי. פרקליטו של פוטין, עו"ד עמית חדד, ביקש לדחותו למאי 2020, בנימוק שהיקף חומרי החקירה מחייב דחייה ניכרת. מנדלבליט הסכים לדחות את השימוע בשלושה חודשים בלבד, באומרו שזהו פרק הזמן המאזן בין זכויותיו של פוטין, הצורך לקבל החלטה בהקדם והזמן שהוענק בשימועים קודמים (למשל לאהוד אולמרט בפרשת הולילנד). בשבוע שעבר דחה מנדלבליט בקשה נוספת של חדד לדחות את השימוע בשל הקדמת הבחירות, ושב ודרש ממנו להודיע עד היום האם יתייצב לשימוע במועד שנקבע. חדד עשוי לבקש דחייה קצרה במתן תשובתו, וסביר להניח שבקשה כזאת - אם תוגבל למספר ימים - תיענה בחיוב.

חדד ועימו עו"ד נועה מילשטיין ממשרדו הם כרגע פרקליטיו היחידים של פוטין. עוה"ד נבות תל-צור, פיני רובין וטל שפירא אינם עוסקים בהכנות לשימוע, משום שפוטין לא חתם עימם על הסכם שכר טירחה; הוא חתם על הסכם זמני עם חדד. פוטין טוען, כי בלא אישור לקבל תרומות, הוא לא יוכל לממן את הגנתו - אך ועדת ההיתרים מסרבת לדון בבקשתו, בנימוק שהוא הפר את הבטחתו למסור לה מידע על המימון שיוכל להעמיד בעצמו.

חדד היה שותף במשרדו של יעקב וינרוט, שהוביל את צוות ההגנה של פוטין. לאחר פטירתו של וינרוט, הוא פרש עם עורכי דין נוספים (כולל מילשטיין) והקים משרד עצמאי. ההערכה היא, שחדד ומילשטיין יתקשו לייצג לבדם את פוטין - הן בשל היקף התיק והן בשל נסיונם המועט יחסית, במיוחד בתיקים משמעותיים שכאלה. פוטין לא שכר עורכי דין נוספים - אם משום שהוא מקווה שיצליח בסופו של דבר לצרף את תל-צור, רובין ושפירא; אם משום שהוא אכן מתקשה לשלם; ואם משום שעורכי דין בכירים אינם מעוניינים בייצוג, מתוך הערכה שיתקשו להביא לזיכויו של פוטין.