בית המשפט העליון נוזף במדינה, משום שלא ענתה כמתחייב מן החוק לתנועת רגבים, שפנתה אליה בנוגע לבנייה פלשתינית בלתי חוקית ליד חברון. הנזיפה באה (יום ג', 21.5.19) מפיו של השופט אלכס שטיין, בהסכמת הנשיאה אסתר חיות והשופט ג'ורג' קרא.
רגבים ביקשה מבג"ץ לחייב את צה"ל והמינהל האזרחי להרוס 14 בתים בלתי חוקיים ליד היישוב יתיר שבהר חברון. המדינה אישרה, כי אינה אוכפת את צווי ההריסה שהוצאו לבתים אלו, אך אמרה שהדבר נובע משיקולים של כוח אדם, לצד "שיקולים מדיניים וביטחוניים אשר לעתים אינם מאפשרים את ביצועם של צווי הריסה".
שטיין דחה את העתירה, על בסיס הפסיקה הקבועה ולפיה בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתה של רשות שלטונית בנוגע לסדרי העדיפויות שהיא קובעת באכיפת החוק. "התערבות בג"ץ בשיקול דעת כאמור תתאפשר רק במקרים בהם הוכחה התנערות מלאה או הימנעות בלתי סבירה מאכיפת החוק על-ידי הרשות או כאשר סדרי
העדיפויות שהרשות הציבה לעצמה בענייני האכיפה נגועים באי חוקיות, בחוסר סבירות קיצוני או בפגם חמור אחר אשר יורד לשורש העניין", וזה איננו המקרה הפעם, מוסיף שטיין.
שטיין מוסיף: "לצד מסקנה זו, ברצוני להביע מורת רוח על שהמדינה לא קיימה את חובותיה לפי חוק ההנמקות כאשר היא נמנעה מלענות לפניות העותרת במועדים ובאופן שחוק זה קבע. כעולה מהעתירה ומנספחיה, ביום 25.5.2017 פנתה העותרת לראשונה למדינה בעניין המבנים הלא חוקיים - ומשחלף המועד למתן מענה כאמור בסעיף 2(א) לחוק ההנמקות - שבה העותרת ופנתה למדינה ביום 2.8.2017. לפנייה זו, השיבה המדינה ביום 8.8.2017 כי 'בהתאם לפנייתך ובמידת הצורך, יינקטו הליכי פיקוח ואכיפה בהתאם לנהלים, ומימוש האכיפה ייקבע בהתאם לסדר העדיפויות'.
"משנותר המצב על-כנו, הוסיפה העותרת ופנתה אל המדינה בהודעות תזכורת ביום 11.9.2017 וביום 18.12.2017, אשר נותרו ללא מענה. לכך מתווספת העובדה כי המדינה לא התייחסה בתגובתה לעתירה לטענות העותרת בנוגע לאי קיום החובות האמורות. בנסיבות אלה, שקלתי אם יהא זה ראוי שנחייב את המדינה לשאת בהוצאות העותרת חרף העובדה שלא נוכל לתת לעותרת את מבוקשה, אולם החלטתי לעת הזו להסתפק בהבעת מורת רוח". את רגבים ייצגו עוה"ד אברהם סגל ויעל סינמון, ואת המדינה - עו"ד לירון הופפלד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה