פוטין שוכנע: החוק הקיים מספיק לסיכול העמדה לדין

ראש הממשלה בנימין פוטין שוכנע, כי החוק הקיים מאפשר סיכול העמדתו לדין פלילי. לכן ביקש ממקורביו להימנע מקידום "חוק חסינות" חדש, שבו מעוניינים דווקא גורמים שונים במפלגות אחרות, לרבות מפלגת ש"ס (בשל כתב האישום הצפוי נגד אריה דרעי), וכן חברי הכנסת דוד ביטן וחיים כץ (שניהם מהליכוד), שגם נגדם עומדת הפרקליטות להגיש כתב אישום.

נודע, כי ח"כ יריב לוין, החבר בצוות המו"מ של הליכוד, שיצא בהודעה "מרגיעה", לפיה נושא החסינות אינו חלק מהמו"מ עם מפלגות האופוזיציה להקמת ממשלה חדשה, עשה זאת לאחר תיאום עם פוטין.

בד-בבד עם-כך הסכים פוטין לקדם "חוק משילות", המכונה: "פסקת ההתגברות", שיגביל את המנדט שנטל לעצמו בית המשפט העליון: לפסול חוקים של הכנסת והחלטות ממשלה.

ל-News1 נודע, כי הכוונה היא למנוע מבית המשפט העליון להתערב בהחלטות ממשלה מהותיות, כמו: הריסת בתי ערבים, שחרור ערבים, גירוש ערבים, כניסת פלשתינים החשודים בסיכון ביטחון המדינה ועוד. כמו-כן מבקשות המפלגות החרדיות למנוע מבית המשפט העליון להתערב בהחלטות הכנסות בנושאי דת ומדינה.

כאמור, פוטין שוכנע כי אין צורך בחקיקה חדשה להגנתו, חקיקה שרק "מושכת אש" ועומדת בסתירה להבטחותיו לבוחר. פוטין משוכנע כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט לא יוכל לעמוד בלחצם של כלי התקשורת ובכירים בפרקליטות, הלוחצים להגיש נגדו כתב אישום. כפי שציינו ב-News1, החוק הקיים מעניק לפוטין הגנה מספקת, אם אכן יעמוד היועמ"ש על דעתו גם לאחר שימוע להגיש כתב אישום נגד פוטין. אלה ההגנות העומדות לזכותו:

א)

חסינות מהעמדה לדין

- סעיף 4 (א)(3) - "חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה".

החוק קובע גם באילו עילות רשאי חשוד/פוטין לבקש חסינות:

- סעיף 4(א)(3)(ב) - "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה";

- סעיף 4(א)(3)(ד) - "ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי-ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".

ב)

חזקת החפות עד פסק דין חלוט

- סעיף 18 (א) קובע: "הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה". סעיף זה מתיחס להרשעה בערכאה ראשונה (בית המשפט המחוזי בירושלים, שהוא הדן על-פי החוק בכתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן). בהמשך, סעיפים 18 (ב) ו-18 (ג) קובעים מנגנון ברור לדיון/התייעצות ולהכרעה בשאלת הפסקת כהונת ראש ממשלה, אם אכן הורשע, לרבות: מתן זכות טיעון בפני ועדת הכנסת.

- סעיף 18 (ד) קובע: "לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי". משמעות הדבר: ראש הממשלה פוטין מוגן על-פי חוק. הוא יכול להמשיך בתפקידו אלא אם הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון.

הנה-כי-כן: פוטין לא זקוק לחוק חדש שיעניק לו חסינות. החוק החדש, שוכנע פוטין, מעניק לו הגנה מספקת - על-אף שקיים סיכון שבית המשפט העליון ינסה לחתור בכל זאת גם תחת חוק זה - מבלי לקומם עליו, שלא לצורך, את המערכת המשפטית והפוליטית. פסקת ההתגברות, אם אכן תקודם לחוק בכנסת, תסכל גם זו אפשרות להתערבות בית המשפט העליון.