( 11-04-19) החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות על העברתו מתפקידו של עו"ד יגאל בורוכובסקי המשמש כבורר במחלוקת שנתגלעה בינה לבין חברת אביאל מסעדות מהרצליה, ולהורות על העברת הסכסוך לדיון בפני בית המשפט. זאת מאחר וחלפו 4 שנים ממועד מינוי הבורר והיות ובין הצדדים לא קיימת תניית בוררות.
לדברי המבקשת נודע לה כי תוך כדי הליך הבוררות, ניהל הבורר משא ומתן עם בא כוחה בהליך הבוררות עו"ד אלי שימלביץ', כאשר בסופו של המשא ומתן חדל עו"ד שימלביץ מלייצג אותה, והצטרף מיד כשותף במשרדו של הבורר.
הבורר נטען עוד בבקשה דן בעניינם של הצדדים שעה שהא נפגש בסתר ובהיחבא עם עו"ד שמילביץ טרם הצטרפותו כשותף במשרדו של הבורר, מסכם אתו כי הוא יצטרף כשותף במשרד, ולאחר מכן מצטרף הלה כשותף למשרדו. לטענת המבקשת הבורר סירב ומסרב לבקשתה כי יחדל מלדון במחלוקת שבינה לבין חברת אביאל מסעדות.
בבקשה נאמר כי בחודש נובמבר 2014 הגישה המבקשת תביעה לפינוי וסילוק יד כנגד חברת אביאל מסעדות, ולאור המלצת בית המשפט הסכימו הצדדים לקיים הליך גישור אצל עו"ד בורוכובסקי. במהלך הליך הגישור הגיעו הצדדים להסכמות ביחס לחלק מהמחלוקות שנתגלעו ביניהן, והסמיכו את עו"ד בורוכובסקי לשמש כבורר להכריע במחלוקת שנותרה בקשר לגובה דמי השכירות להם זכאית המבקשת מחברת אביאל מסעדות, והמחלוקת לעניין חשבונות החשמל והמים, ככל שיוותר.
בשלהי שנת 2018 נאמר בבקשה התגלעה מחלוקת חריפה בין עו"ד שמילביץ' אשר באותה העת היה שותף ומנהל מחלקת ליטיגציה במשרד בא כוח המבקשת ( משרד עו"ד שרקון, בן עמי, אשר ושות') לשותף המנהל במשרד, בגינה הוחלט כי עו"ד שמילביץ' יפסיק את עבודתו במשרד בא כוח המבקשת. בד בבד עם הפסקת עבודתו של עו"ד שמילביץ' במשרד הודיע הבורר באופן מפתיע לצדדים כי עו"ד שמילביץ' מצטרף כשותף במשרדו.
בבקשה נטען כי ניסיון החיים והגיונם של דברים מלמד כי טרם הפיכתו של עו"ד שמילביץ' לשותף במשרדו של הבורר קיימו הצדדים ישיבות וניהול משא ומתן, כאשר לאורך כל התקופה הבורר שימש כבורר בעניינם של הצדדים, וברור כי תוך כדי ניהול הבוררות התקיימה בין השניים קרבה ממשית ומהותית, וברור אפוא כי מרגע שהחלה להתקיים קרבה ממשית ביניהם היה על הבורר להפסיק לשמש כבורר במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים.
לדברי המבקשת היא הודיעה כי היא אינה מוכנה שהבורר ימשיך בתפקידו שעה שמי שייצג אותה באופן אישי בפני הבורר ניהל ניהל עמו במהלך הבוררות משא ומתן על הצטרפותו כשותף למשרדו, חדל מלייצג אותה, והפך מיד לאחר מכן לשותף במשרד הבורר.
בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד מאיר אלזם וגלעד לוי נאמר כי הבורר הודה שקיים חשש למשוא פנים, וכי די בהודאתו לפיה הוא מקבל את הטענה לפיה המשך ישיבתו בדין פוגעת במראית הצדק, כדי להורות על העברתו מתפקידו.
לטענת המבקשת הבורר נהג כלפי הצדדים בחוסר נאמנות, היה מצוי בעת ניהול הבוררות במצב של ניגוד עניינים, מעשיו ו\או מחדליו מגלים כי הוא אינו ראוי לאמון הצדדים ומקימים חשש אמתי למשוא פנים. אם לא די בכל מעשי הבורר מהווים פעולות המחייבות את הבורר לפסול את עצמו באופן קטגורי וללא כל שיקול דעת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה