הפרלמנט הבריטי אישר את הסכם הברקזיט

הפרלמנט הבריטי אישר (יום ו', 29.3.19) את הסכם הפרישה מהאיחוד האירופי שהציגה בפניו ראש הממשלה, תרזה מיי. לאחר שתי מפלות, הצליחה מיי - בניגוד לכל התחזיות - ליצור רוב להסכם שלה, כך שבריטניה תפרוש מן האיחוד בצורה מסודרת ב-22 במאי.

ההצבעה התקיימה ביום בו אמורה הייתה בריטניה לפרוש מן האיחוד, והמועד האחרון שהקציב לה האיחוד לאשר את ההסכם המקורי ולדחות את מימושו ל-22 במאי. בהצבעה הראשונה בחודש ינואר נדחה ההסכם ברוב של 230 קולות; בתחילת החודש היה הרוב נגדו 149 קולות; אך היום הוא אושר ברוב של.... קולות. מיי הצליחה לשכנע מספיק צירים שמרנים לשנות את עמדתם ולתמוך בהסכם; הלייבור הצביע נגדו, וכך גם המפלגה היוניוניסטית האירית השותפה בקואליציה.

מיי הבטיחה שלשום להתפטר אם ההסכם יאושר. היא לא נקבה במועד ההתפטרות, ורק אמרה שיהיה זה לפני תחילת השלב הבא של השיחות עם האיחוד. ההסכם קובע תקופת מעבר עד סוף 2020, לצורך ניהול מו"מ בעיקר בשאלת המעבר בין שני חלקי אירלנד. סביר להניח שיופעל על מיי לחץ להתפטר מיד לאחר הפרישה, כך שראש הממשלה הבא יוכל לנצל בצורה מירבית את הזמן לניהול המו"מ. המועמדים העיקריים לרשת אותה הם שר החוץ לשעבר, בוריס ג'ונסון; שר הסביבה, מייקל גוב; שר הפנים, סגיד ג'ייוויד; שר הברקזיט לשעבר, דומיניק ראב; ושר החוץ, ג'רמי האנט.

מיי נאלצה להעלות להצבעה רק את ההסכם עצמו, ולא את ההצהרות הפוליטיות הנלוות אליו והעוסקות בעתיד היחסים בין שני הצדדים (כולל שאלת אירלנד). יו"ר הפרלמנט, ג'ון ברקואו, קבע שלא ניתן מבחינה תקנונית להעלות שוב את ההסכם כמות שהוא, ונדרש שיהיה בו שינוי משמעותי. הוא הסכים שהפיצול בינו לבין ההצהרות הנלוות מהווה שינוי שכזה.

מבחינה חוקית, על הפרלמנט לאשר גם את ההצהרות הפוליטיות כתנאי לפרישה. הממשלה הבהירה לפני ההצבעה, כי אם ההסכם עצמו יאושר - היא תגיש הצעת חוק להשלמת התהליך. לא נאמר האם מדובר בהצבעה נפרדת על ההצהרות הפוליטיות, או בשינוי של החוק כך שהפרישה תצא לפועל גם בלי אישורן.