תביעת רשלנות מקצועית נגד עורכי דין

( 10-03-19) אהרון בן מאיר יזם נדל"ן ואיש עסקים, הגיש תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורכי דינו יצחק מקמל ואביבה רוזנצוויג (מקמל) ממשרד יעקב מקמל- משרד עורכי דין נוטריונים ומגשרים מבני ברק.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי התובע מבצע יחד עם אחיו ( אבישי מירילשוילי) פרויקטים של השבחת נדל"ן במגוון ערים בישראל ובפרט- רכישת קרקעות ובניית יחידות דיור עליהן לשם מכירתן.

הנתבעים נאמר בתביעה שהנם עורכי דין ותיקים בתחום ייצוג וליווי בעסקאות מקרקעין, שימשו במשך עשרות שנים כבאי כוחם של התובע ואחיו בעסקאות הנדל"ן שהם מבצעים, וככלל היו הנתבעים מלווים את התובע ואחיו במסגרת העסקאות שהם ביצעו לרכישת קרקעות וניצול זכויות הבניה הצמודות להן לצורך בניית יחידות דיור, כאשר את שכר טרחתם היו הנתבעים מקבלים במסגרת מכירת יחידות הדיור שנבנו על אותן קרקעות.

לטענת התובע הנתבעים ייצגו אותו בין היתר בעסקה לרכישת נכס בבני ברק בתמורה לסך של 4.15 מיליון שקלים הכולל בין היתר דירה בת 70 שנה בשטח של 74 מ"ר ובעיקר את הקרקע הצמודה לה בשטח של 252 מ"ר. לדבריו הנתבעים ידעו היטב כי הוא רוכש את הנכס בשל הקרקע הצמודה במטרה לנצל את זכויות הבניה בה ולבנות עליה יחידות דיור למכירה.

ואולם טוען התובע כי לאחר שרכש את הקרקע הצמודה והשקיע זמן ומשאבים רבים לקידום תכנית הבנייה לבניית יחידות הדיור ובהגשת הבקשה להיתר בניה, התברר לו לתדהמתו כי זכויות הבניה אינן מוצמדות לקרקע הצמודה וכי הוא מחזיק בכרבע מזכויות הבניה בה בלבד.

בנסיבות אלה טוען התובע באמצעות עוה"ד יהודה רוזנטל ואסף דהן ברור כי הנתבעים פעלו בניגוד להוראות הדין ולא מילאו את חובתם כלפיו, בכך שכבאי כוחו בעסקה הם לא בדקו את פרטי הרישום ואת זכויות הבניה המוצמדות לקרקע הצמודה. זאת בין היתר במסגרת תיק הבית המשותף, או באמצעות פניה לרשויות המתאימות כפי שכל עורך דין המתבקש לעשות עסקת מקרקעין נדרש לעשות עבור לקוחו.

לדברי התובע בשים לב לכך שהנתבעים אשר ליוו אותו בעסקאות לרכישת קרקעות לבניה מזה עשרות בשנים וכן לנוכח סכום התמורה שנקבע בעסקה זו, ידעו ( ולמצער היה עליהם לדעת) מה המטרה שלו ברכישת הנכס והקרקע הצמודה, וחרף זאת הם לא ערכו את כל הבדיקות הנדרשות לשם בחינת הנכס והזכויות הכלולות בו( ושאינן כלולות בו), ולא התריעו בפניו כי הנכס אינו כולל את זכויות הבניה בקרקע הצמודה.

בנסיבות אלה נאמר בתביעה כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבעים התרשלו כלפי התובע והפרו את חובתם החוזית כלפיו, ועל כן הם נדרשים לשאת בכל הנזקים והעלויות שנגרמו לו כתוצאה מרכישת הנכס אשר לא היו נגרמים לו אילו היו עומדים בחובתם ועושים את עבודתם נאמנה.