תביעה נגד אלדד תמיר

( 14-02-19) "התביעה שבכותרת הנה דוגמה מובהקת ומצערת של התנהלות חסרת תום לב מצד בעל שליטה ( אלדד תמיר בעל השליטה בחברת תמיר פישמן ושות') אשר כדי להציל את החברה ( תמיר פישמן קרנות נאמנות) אשר תחת ניהולו הישיר הגיעה לעברי פי פחת, רתם לסיועו איש עתיר זכויות, כישורים, קשרים, ומוניטין (התובע) זאת בתמורה למתן אופציות למניות בשיעור של 30% בחברה, מנכ"לות משותפת וזכויות נלוות.

אולם לאחר שהאחרון נרתם למאמץ והשקיע את מלוא זמנו ומרצו בחברה ובתוך כך הביא אותה לצמיחה מואצת ולפריחה חסרת תקדים החל בעל השליטה להפר ברגל גסה בסיוע נושאי המשרה בחברה שפעלו כסוכני חרש מטעמו את התחייבויותיו ועושה כל שלאל ידו כדי למדר, לדלל, ולעקר מכל תוכן את זכויותיו של מי שהוא חב לו את תודתו ולגרוע מסמכויותיו".

כך נטען במבוא לתביעה שהגיש טמיר שפירא מנהל בכיר בשוק ההון כנגד חברות תמיר פישמן שות' ובעל השליטה אלדד תמיר, להצהיר על זכאותו למניות בשיעור 30% בחברת תמיר פישמן קרנות נאמנות.

לדבריו נוכח הישגיו יוצאי הדופן וכמי שנחשב כ"מטאור" בתחום שוק ההון פנה אליו אלדד תמיר מי שהוביל את החברה לעברי פי פחת תוך ניהול כושל ונפסד, והציע לתת לו את המושכות בכדי להושיע את החברה, וזאת בתמורה לזכויות ל-30% מהון המניות וניהול שותף.

לטענת התובע תחת מסלול התרסקות בה הייתה מצויה החברה, הוא הוביל אותה למסלול של צמיחה עקבית ומואצת, כך שעל פני תקופה של פחות משנה וחצי שווי נכסיה צמח באופן חסר תקדים מכ-760 מיליון שקלים לסך פנומנלי של 2.2 מיליארד שקלים המנוהלים ב-21 קרנות שונות.

ואולם לדאבונו משנוכחו הנתבעים כי התשתית בחברה הוקמה, כי המותג חוזק, וכי החברה עלתה על מסלול של צמיחה עקבית, בניצוחו והנחייתו של אלדד תמיר, החלו לפעול בשיטתיות בכדי לרמוס ברגל גסה את ההסכמים בין הצדדים לשם שמירת הבעלות של תמיר בחברה, כאשר כל האמצעים לכך נפסדים ככל שיהיו, כשרים.

בתוך כך טוען התובע באמצעות עוה"ד נדב ועומר יניב כי הנתבעים גרעו משמעותית מסמכויותיו בתחום השיווק שתחת אחריותו, פעלו תוך התעלמות מוחלטת מזכויות החתימה שלו בחברה, פעלו לבצע עסקאות אשר לאלדד תמיר יש בהן עניין אישי ואינן משרתות את טובת החברה, כגון ניסיונות לגיוס ותגמול של מקורבים, או התקשרות עם קרן חיצונית בה תמיר שותף המרוויח באופן אישי מהקרן, על אף שמדובר בעסקה הכרוכה בסכנה רגולטורית, השקעת משאבים רבים, ותוספת אחריות אישית של נושאי המשרה בחברה. בנוסף ניסו הנתבעים להציג בפניו תמונה מעוותת לפיה לנוכח ההוצאות הנדרשות, החברה לא תעמוד בדרישה הרגולטורית המחייבת הון מינימלי של 900,000 שקלים באופן המחייב הזרמת הון מלאכותית ופיקטיבית הכרוכה בדילול זכויותיו, אף שזו במרבית המקרים אינה הכרחית כלל, או למצער גבוהה מהצורך, ועוד.

בסופו של יום נאמר בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ולאחר שכשל ניסיון מצד הנתבעים להלך אימים על התובע בדרך של הכפשת שמו והעללת עלילות שווא כנגדו, תוך שימוש בנושאי משרה בחברת תמיר פישמן קרנות נאמנות כסוכני חרש, והקלטות סתר של שיחות מסדרון, הסתיימה בסוף חודש ינואר בהסכמה העסקתו של התובע.

למרות זאת טוען התובע כי הנתבעים לא אמרו נואש וכי גם לאחר סיום העסקתו הם ממשיכים בניסיונותיהם הנפסדים להפר את זכויותיו ובתוך כך למנוע את זכויות המשקיף והווטו המוקנות לו ולמנוע מהאופציות המוקנות לו ואשר טרם הבשילו מלהבשיל, ולהביא לדילולו באופן מלאכותי באמצעות הזרמת הון שאינה נחוצה כנגד הקצאת מניות לבעל השליטה בשווי לא ריאלי.

אשר על כן מבקש התובע מבית המשפט להצהיר כי אופציות הרכש שהוענקו לו אשר טרם הבשילו, יבשילו לאלתר וימומשו באוטומטיות באופן שיהוו 30% מהון המניות של חברת תמיר פישמן קרנות נאמנות.