חילוקי דעות בין היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ובין בכירי הפרקליטות ובראשם פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן-ארי, הם שעיכבו בשבועות האחרונים את ההכרעה הסופית של היועמ"ש בתיק 4000 (עסקת בזק-יס). כך נודע ל-News1. עיקרם: האם יש מקום להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין עבירת שוחד (כהצעת ניצן ובן-ארי) וכן נגד החשודים העיקריים האחרים ובראשם שאול אלוביץ', או להסתפק באישום בגין מרמה והפרת אמונים (כעמדתו של מנדלבליט).
ל-News1 נודע, כי הטיעון המרכזי העומד לחובת נתניהו הוא עצם זאת שאישר את המיזוג, למרות קשריו האישיים עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'. נטען - במיוחד מצד הפרקליטים בפרקליטות הידועים כ"טהרנים" - כי מדובר בניגודי עניינים אסור ופסול, העולה כדי עבירת שוחד. מנדלבליט לא מקבל גישה זו, כפשוטה, אלא מבקש להצביע על תמורה כלכלית שנתן נתניהו, ביודעין, לאלוביץ', תמורת כיסוי אוהד, לכאורה, באתר וואלה.
בדיונים שנערכו לובנו, לכאן או לכאן, הקשיים בתיק זה. הוברר, כי אם אכן יוגש כתב אישום נגד נתניהו בעבירת שוחד, תתקשה הפרקליטות לשכנע מעבר לכל ספק סביר את בית המשפט - אם וכאשר יוגש כתב אישום הוא יידון בפני הרכב שלושה שופטים - כי נתניהו פעל מתוך מוטיבציה אחת ויחידה: "סידור" הטבה כלכלית לבזק-אלוביץ'. ובכל זאת, ניצן ובן-ארי דוחפים להביא להכרעת בית המשפט אישום באישום לעבירת שוחד (כמדיניותה הקלוקלת של פרקליטת המדינה לשעבא דורית ביניש).
מנדלבליט וכמה בכירים אחרים, לעומת זאת, ובהם המשנה ליועמ"ש רז נזרי, גורסים כי אין סיכוי להרשיע את נתניהו בגין עבירת שוחד, ולכן אין להגיש אישום שכזה, במיוחד נוכח זאת:
* נתניהו לא עסק כלל וכלל בהיבטים הכלכליים הנובעים ממיזוג בזק-יס - יוזמה שנדונה לראשונה ואושרה כבר בשנת 2005 על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים - אלא בתנאים הרגולטוריים שנקבעו כתנאי-סף לאישור המיזוג;
* נתניהו אישר בחתימתו את מיזוג בזק-יס רק לאחר שכל הרגולטורים ושומרי-הסף הרלוונטיים המליצו ו/או אישרו את המיזוג שהתבקש עוד בתחילת העשור הקודם. בפועל, חתימתו מהווהמ חתימת קיום;
* כנגד כל "ידיעה טובה" באתר וואלה בזכות נתניהו או רעייתו שרה נתניהו, יוכל נתניהו להציג עשרות "ידיעות רעות" שפורסמו באתר וואלה. אנשי הפרקליטות יודעים זאת היטב, וזו בדיוק הסיבה שהם נוטים לצמצם את התיק, ולהציג את חומרת ניגודי העניינים, כביכול (החברות של נתניהו ואלוביץ') ואישרור מיזוג בזק-יס כראיות מוחצות המקימות עבירת שוחד.
מנדלבליט וכמה פרקליטים בכירים סבורים, כי גם גם אישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים עלול להידחות על-ידי בית המשפט, בשל זאת שנתניהו הוביל, בתפקידו כשר התקשורת וכראש הממשלה, מדיניות חריפה שגרמה לבזק-אלוביץ' נזקים בהיקף של מיליארדי ש"ח: רפורמת השוק הסיטונאי. מדיניות זו גרמה, בסופו של דבר, לקריסת אלוביץ' ולאובדן שליטתו בחברה.
בפני חברי הפורום שדן בתיקי נתניהו הוצגו ראיות וחוות הדעת שצידדו באישור מיזוג בזק-יס. בפועל, לא הוצגה ולו חוות דעת אחת שהביעה עמדה השוללת מיזוג. בפני הפרקליטים הוצגו בנוסף דרישותיו של נתניהו לחקור אישים נוספים שעסקו בבקשות למיזוג בזק-יס, אם טרם נגבתה מהם עדות. ואלו הם:
1) ד"ר דב תדמור, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, שאישר ביום 02.01.05 מיזוג בזק-יס;
2) בועז גולן, לשעבר מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, שאישר ביום 31.03.10 מיזוג בזק-יס;
3) ד"ר אסף אילת, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, שאישר ביום 26.03.14 מיזוג בזק-יס (שמונה חודשים לפני מינויו של נתניהו לשר התקשורת);
4) חברי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שהשתתפו בישיבת המועצה ביום 23.06.15, והצביעו פה-אחד בעד אישור מיזוד בזק-יס (יפעת חי-שגב, גילה נגר, שמילה מימון, אורלי יחזקאל, שי רטר, סאלח סולימאן, הרצל מקוב);
5) גורמי המקצוע שסייעו למועצה הנ"ל: איציק ידגר, נציג משרד התקשורת (שנשלח לישיבה הנ"ל על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר כדי להציג עמדתו של ברגר בעד המיזוג); עו"ד דודי רובנסיאני, היועץ המשפטי למועצה, שחיווה עמדה עקרונית בעד המיזוג במכתבו מיום 22.04.15 לחברת יס, וקיבל תשובות ממנה במהלך אפריל 2015; עו"ד טל אייזנפלד, העוזרת הראשית ליועץ המשפטי של המועצה; ערן הורן, היועץ הכלכלי למועצה; ריקי וייסמן, מ"מ כלכלה של המנהלת להסדרת השידורים; רונן אברמסון, נציג מדור פיקוח ובקרה;
6) עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית למשרד התקשורת, שהגישה ביום 23.06.15 בפני ראש הממשלה נתניהו שכיהן במקביל כשר התקשורת, המלצה כתובה לאישור מיזוג בזק-יס;
7) ד"ר יחיאל שבו, דובר משרד התקשורת באותה תקופה, שדיברר מול כלי התקשורת את המנכ"לים בתקופה הרלוונטית אבי ברגר ושלמה פילבר (עד המדינה) שצידדו, כל אחד בתקופתו, באישור מיזוג בזק-יס;
8) אבי אילוז, כלכלן המועצה, שעסק רבות בהכנת החומר הכלכלי עבור המועצה, ואף צידד באישור המיוג בתנאים שנקבעו;
9) חברי ועדת הריכוזיות, שקבעו כי אין צורך כלל וכלל באישורם למיזוג בזק-יס;
10) אנשי משרד הביטחון (שב"כ) שקבעו ביום 26.05.16 במכתב למשרד התקשורת כי אין מניעה מצד השב"כ לאישור מיזוג בזק-יס;
נודע, כי כל הגורמים הרלוונטיים הנ"ל אישרו ו/או איפשרו מיזוג בזק-יס, מסיבות ענייניות בלבד, וגם זאת לאחר סדרה ארוכה של שאלות ובדיקות ודיונים. דא-עקא, וכפי שהתברר, רק חלק מהגורמים הנ"ל זומנו למסירת עדות, שעשויה להאיר לסייע בחקר האמת.
יודגש, כי היועמ"ש מנדלבליט הוא האיש היחיד המוסמך על-פי החוק להכריע האם יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בגין תיק 4000 (כמו גם בתיקים 1000 ו-2000). דא-עקא, וכפי שחשפנו ב-News1, בנסיבות שנוצרו - מנדלבליט נתון ללחצים גדולים מבית. הוא מתנהל כ"עלה נידף", ובפועל הוא נוטה/נגרר אחרי פרקליט המדינה שי ניצן, גם במחיר של סיכונים גדולים למערכת המשפטית ולמערכת הפוליטית בישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה