מולר בודק: הקמפיין תמורת הסרת העיצומים

התובע המיוחד בפרשה הרוסית, רוברט מולר, מתמקד בין היתר בשאלה האם מקורבים לדונלד טראמפ הבטיחו לרוסיה להסיר את העיצומים שהוטלו עליה בעקבות הפלישה לרוסיה, תמורת הסיוע שלה לבחירתו לנשיאות. כך מסיק (יום ב', 11.2.19) ניו-יורק טיימס מדברים שנאמרו בבית המשפט בוושינגטון.

הדברים עלו מהערת אגב של אנדרו וייסמן, אחד מעורכי הדין בצוותו של מולר, בדיון בעניינו של פול מנפורט שהיה יו"ר הקמפיין. הוא התייחס לקשרים בין מנפורט לבין איש העסקים הרוסי קונסטנטין קילימניק, ששירותי המודיעין האמריקנים חשדו שיש לו קשר עם המודיעין הרוסי. הדיון התקיים בדלתיים סגורות ותמלילו פורסם בשבוע שעבר.

לדברי הטיימס, עיון מדוקדק יותר בתמליל מעלה, כי החוקרים מקדישים תשומת לב רבה למנפורט וקילימניק, שניסו לקדם תוכנית לסיום הסכסוך ברוסיה. הקלת העיצומים שהטיל ממשל אובמה בעקבות הפלישה לחצי-האי קרים בשנת 2014 הייתה יעד מרכזי של מדיניות החוץ הרוסית. על-פי התמליל, מנפורט וקילימניק שוחחו על הנושא החל מאוגוסט 2016 - שלושה חודשים לפני הבחירות, וכאשר מנפורט עמד בראש קמפיין טראמפ - ולתוך שנת 2018, חודשים אחרי שמנפורט הועמד לדין על פעילותו הקודמת ברוסיה.

וייסמן אמר: "זה קשור לתמונה הרחבה יותר של מה שלדעתנו התרחש ומה שלדעתנו היה המניע. זה יורד לעומק חקירתו של התובע המיוחד". וייסמן לא פירט, אך ההקשר מלמד על החשד: תמיכה בקמפיין טראמפ תמורת הסרת העיצומים במסגרת הסכם שלום ברוסיה. במבט רחב יותר, מולר ממשיך לבדוק האם היה תיאום כלשהו בין הקמפיין לבין רוסיה, בעת בה שירותי המודיעין שלה פרצו למחשבי המפלגה הדמוקרטית והביאו לפרסום התכתובות שפגעו בהילרי קלינטון.

עד כה לא טען מולר בפומבי שיש ראיות לתיאום/קנוניה בין הקמפיין לרוסיה. כתבי האישום שהגיש נגד גורמים אמריקנים - כולל בכירים בקמפיין ובממשל טראמפ - ונגד קציני מודיעין רוסים, התייחסו לפעולותיהם ולשקריהם. עם זאת, דבריו של וייסמן מלמדים שקו החקירה הזה עודנו קיים - לצד חקירת החשד שטראמפ שיבש את החקירה נגדו, במיוחד כאשר פיטר את ג'ים קומי מתפקיד ראש ה-
FBI

העיצומים על רוסיה פגעו משמעותית בכלכלת המדינה, ולצידם הוטלו עיצומים משמעותיים על אוליגרכים ובכירים המקורבים לנשיא ולדימיר פוטין. טראמפ פקפק בפומבי ביעילותם, הן כמועמד והן כנשיא, אם כי לא פעל להסרתם - אולי משום שברור לו שבקונגרס קיים רוב מוצק להותרתם ללא שינוי. הסנאט, בו יש רוב רפובליקני, אף הטיל עיצומים נוספים בשל התערבותה של רוסיה בבחירות.

כאשר נכנס טראמפ לתפקידו, הביעו פקידים במשרד החוץ חשש שהוא מחפש דרך להסיר את העיצומים. מייקל כהן, שהיה עורך דינו האישי של טראמפ, סיפר בעבר שהוא הותיר מעטפה חתומה ובה הצעה להסדר ברוסיה על שולחנו של מייקל פלין, שהיה היועץ לביטחון לאומי, ונאלץ להתפטר בשל קשריו עם רוסיה. ואילו קילימניק ניסה לנצל את קשריו הענפים עם מנפורט כדי לקדם תוכנית שלום משלו, אשר כללה את החזרתו לכס הנשיאות את ויקטור ינוקוביץ, הפרו-רוסי עבורו עבד מנפורט תמורת עשרות מיליוני דולרים.

השיחה הראשונה בין מנפורט לקילימניק התקיימה ב-2.8.16 בבר במנהטן, והשתתף בה ריק גייטס - סגנו של מנפורט בקמפיין ועוזרו ברוסיה, שהודה גם הוא בחלקו בפרשה. "לפגישה הזאת ולמה שהתרחש בה יש חשיבות מבחינת התובע המיוחד", אמר וייסמן. מנפורט טען שביטל כלאחר יד את הצעתו של קילימניק, אך בפועל הם שוחחו שוב בנושא בדצמבר 2016, בינואר 2017 ובפברואר 2017. פרקליטו של מנפורט, ריצ'רד רסלינג, טען שמרשו לא זכר שיחות אלו משום שלא ייחס להן חשיבות.

מולר מייחס חשיבות גם לכך שמנפורט הורה לגייטס להעביר לקילימניק מידע על סקרים שהיה בידי הקמפיין. מנפורט טוען, שמדובר היה רק במידע גלוי. אולם וייסמן אמר שהשאלה האם אמריקני כלשהו, במתכוון או בשוגג, היה מעורב עם רוסים שהתעניינו בבחירות, נמצאת בליבת החקירה. עוד אמר, כי נראה שמנפורט אמור היה להיות הדובר בעד ההסכם אם יוצע כזה. השופטת איימי ברמן-ג'קסון אמרה, כי היא מסכימה עם התביעה בכך שיש חשיבות לשאלה האם מנפורט שיקר בנוגע לקשריו עם קילימניק.