לא להשתמש במינוח לוחמני על בתיהמ"ש

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, יוצאת נגד הקולות מימין ומשמאל לגבי בתי המשפט במסגרת מערכת הבחירות. היא דיברה (יום ג', 29.1.19) בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי.

חיות הזכירה את הדרישות להחלשת מערכת המשפט [מימין המערכת הפוליטית - א.ל] ואת הטענות לפיה המערכת נחרבה וכעת יש לשקם אותה [משמאל המערכת הפוליטית - א.ל] ואמרה: "ביקורת המופנית כלפי הרשות השופטת היא לגיטימית בכל מדינה דמוקרטית, וכידוע לכם ביקורת נוקבת מימין ומשמאל אכן מופנית לעיתים מזומנות גם כלפי הרשות השופטת בישראל. אך בעיני מונחים הלקוחים מעולם מושגים לוחמני אין להם מקום בשיח, נוקב ככל שיהא, הנוגע לרשות השופטת כמו גם בשיח הנוגע לרשויות שלטון אחרות. הפרדת רשויות משמעה איזונים ובלמים מתוך דיאלוג ולא מלחמה בין הרשויות".

את רוב דבריה ייחדה חיות לתפקידה של מערכת המשפט בתחום הביטחון הלאומי, ודחתה את הטענה לפיה קיימת התערבות משפטית מוגזמת בתחום הביטחון. לדבריה, צה"ל עצמו מכיר בכך ש"גם בהינתן אפיונים אלה של גורמי האיום, מדינת ישראל והכוח הלוחם להגנתה דבקים ברעיון הבסיסי לפיו יש לשמור בעת לחימה כמו בעת רגיעה על שלטון החוק ועל נורמות דמוקרטיות הנוגעות לזכויות אדם. זאת כמובן תוך עריכת האיזונים המתאימים".

לדברי חיות, "מאבקה של ישראל באיומים על בטחונה הלאומי צריך להתנהל במסגרת המשפט ולא מחוצה לו ובאופן התואם נורמות משפטיות הנוהגות במשפחת המדינות הדמוקרטיות". היא הדגישה:
"מחובתו של בית המשפט לוודא כי הפעילות הביטחונית נעשית באופן חוקי. אך חשוב להדגיש שהביקורת השיפוטית שעורך בית המשפט לא נועדה וגם אינה יכולה להחליף את תהליך קבלת ההחלטות המבצעיות של המפקדים.

"אין זה מתפקידו של בית המשפט להכריע בין חלופות מבצעיות או להרהר אחר שיקולים המצריכים מומחיות מקצועית מובהקת. תפקידו של בית המשפט בהקשר זה מתמקד בשאלה האם פעילות ביטחונית מסוימת מקיימת את אמות המידה הלאומיות והבינלאומיות הקובעות את חוקיותה. על כן עתירות לא מעטות נדחו לאורך השנים משהתברר, כי הן חורגות מן השאלה המשפטית שצוינה ומבקשות את התערבותו של בית המשפט בשיקול הדעת המבצעי המצוי בתחום המומחיות של גורמי הביטחון".

חיות מאמצת את גישתו של אהרן ברק בנוגע להתערבות המשפטית בלוחמה בטרור: "ביקורת שיפוטית על חוקיות המלחמה בטרור עשויה להקשות על המלחמה בטרור בטווח הקצר. היא מחשלת ומחזקת את כוחו של העם בטווח הארוך. שלטון החוק הוא מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי".

לדעת חיות, הביקורת השיפוטית בתחום הביטחון היא מקור עוצמה לישראל בשלוש רמות: מחויבות המדינה לשלטון החוק ולאיזונים בין הרשויות, החלת המשפט באופן המתאים למצב העובדתי המוכר היטב לבית המשפט ותרומה ללגיטימציה הבינלאומית של ישראל. היא מסכמת באומרה: "ייחודה של הדמוקרטיה הישראלית נובע מן העובדה כי מדינת ישראל נתונה באיום קיומי מתמיד מאז הקמתה ועד עצם היום הזה, ובמציאות חיים כזו השמירה על עקרונות יסוד חוקתיים ועל זכויות אדם היא מאתגרת ומורכבת במיוחד".