( 17-01-19) החברה הציבורית מן הגורן פיתוח (לשעבר גמאטרוניק תעשיות אלקטרוניות) טוענת כי יוסף נעמת לשעבר איש הכספים הבכיר בה,החשב ומנהל כוח האדם בחברה, ועוזרתו האישית אתי נברו (מזרחי) ניסו לסחוט ממנכ"ל החברה את הפסקת הליך הבדיקה על ידו בנוגע לזיוף דו"חות הנוכחות של נברו.
לדברי החברה במחצית חודש ספטמבר 2016 איש הכספים הבכיר שלה ועוזרתו האישית נכנסו לחדרו של המנכ"ל המתקרב לשנתו ה-80, סגרו את הדלת, מנעו ממנו לפתוח את הדלת, ודרשו ממנו להפסיק את הליך הבדיקה שכן לדבריהם היא (נברו) תיפגע אבל הוא (המנכ"ל) ייפגע יותר.
לטענת החברה בסיומה של השיחה בין הצדדים טענה נברו כלפי המנכ"ל כי היא יודעת שהוא אנס עובדת לשעבר של החברה, טענה מופרכת לחלוטין שהועלתה כאיום על מנת שיפסיק את הליך הבדיקה.
לדברי החברה בדיעבד התברר לה כי נעמת נמצא בקשר רציף עם אותה עובדת לשעבר, אף שסיימה את עבודתה בחברה לפני למעלה מעשור. קשר רציף זה מציינת החברה, מעלה שאלות רבות בנוגע לטיב היחסים בין השניים וליחסים המשולשים בין נעמת ונברו לבין אותה העובדת, ודי לחכימא ברמיזה.
לדברי החברה היא פעלה למיצוי החקירה בעניינה של נברו והתברר לה כי אכן בוצע זיוף של דו"חות הנוכחות שלה לפחות בחלקם על ידי הממונה הישיר עליה יוסף נעמת. נעמת מציינת החברה עבד אצלה משנת 1990 ועד לפיטוריו בשנת 2016 על רקע הפרות חובות אמון ותום לב ותקלות חמורות בהתנהלותו. בנסיבות אלה מצינת החברה לא היה מנוס מזימונם של נעמת ונברו לשימוע.
לטענת החברה בתביעתה יוסף נעמת למתן סעד הצהרתי של שלילת פיצויי פיטורים וסעד כספי בסך 935,000 שקלים-פיצויים והחזרים כספיחם, לאחר זימונו לשימוע ניסה נעמת לחפש הגנה כחושף שחיתויות, מה שהביא להפרות אמון מצידו שהלכו והתעצמו ככל שהוא הלך ושקע בסבך השקרים שניסה לטוות סביבו.
בניסיון לכסות על מעשיו נטען בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים היה מוכן נעמת לגרום לחברה לנזקים קשים. זאת נוכח מופע האיומים שלו במהלך השימוע כלפי החברה ועובדים בכירים בה, וכן העלאת טענות כוזבות על אי סדרים בספרי החברה שעליהם הוא היה אחראי וטענות שקריות אחרות. זאת ביודעו כי מדובר בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך ועל כן היא תידרש לדווח עליהן, ובכך ייגרמו לה נזקים ישירים ועקיפים כפי שאכן אירע בפועל.
לדברי החברה היא הייתה חיבת בחובת דיווח על ההאשמות החמורות כלפיה לבורסה לניירות ערך אף אם אין בהן ממש, והאשמות השווא שהעלה הנתבע הסבו לה נזק תדמיתי כבד, ולו בשל הפרסום עצמו בלבד שפגע בשמה הטוב בציבור הרחב ומול הרשות לניירות ערך.
בתביעה נאמר כי הנתבע שהיה אמון וחתום על נכונות הדו"חות הכספיים והמילוליים של החברה ועל הצהרות כלפי הרשות לניירות ערך וציבור המשקיעים לפיהן אין בדו"חות תרמית או מרמה, היה מוכן להסב נזקים קשים לחברה בה מצא את פרנסתו במשך קרוב לשלושה עשורים, ולהצהיר הצהרות כוזבות העומדות בניגוד מוחלט להצהרות ולהתחייבויות שהגיש בעצמו למוסדות החברה ולרשות לניירות ערך.
לדברי התובעת באמצעות עו"ד אופיר טל נעמת לא הסתפק בהעלאת הטענות במסגרת השימוע אלא הגיש בקשה לצו זמני לבית הדין לעבודה ובה חזר על טענותיו תוך הסתרת עובדות מהותיות מבית הדין. ואולם בהמלצת בי הדין הוא נאלץ למשוך את הבקשה תוך התחייבותו שלא להגיש בקשה דומה.
לטענת התובעת נעמת ביצע שורה של עבירות משמעת חמורות, הפר אמונים, ופעל בחוסר תום לב קיצוני באופן המצדיק שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים המגיעים לו. כמו כן הוא גרם לחברה במזיד או ברשלנות פושעת להוצאות רבות ומיותרות וכן גרם לה לנזקים קשים.
לדברי התובעת עיקרי העבירות וההפרות של הנתבע הם כדלקמן: סירוב לקבלת מרות ולהישמע להוראות הדירקטוריון , הבעת חוסר אמון ואף זלזול במנכ"ל התובעת, איום מפורש על מנכ"ל החברה, זיוף דו"חות נוכחות ומתן יד לתשלומים עודפים לעובדת הכפופה לו, וזיוף דו"חות נוכחות שלו עצמו. עוד נטען כי הנתבע ביצע רישום כוזב של הוצאות שקיבל, דיווח על הוצאות גבוהות יותר מאלה שאושרו לו, וקיבל אותם בפועל, סירב למסור מסמכים שלכאורה יש בידיו, והעלה טענות כוזבות שדרשו ממנה לבצע חקירות בממון רב.
בית הדין מתבקש לחייב את הנתבע בהחזר סכומים שנצברו בקופות גמל ופוליסות ביטוח מנהלים, החזר סכומים עודפים ששולמו לו, פיצוי בגין פגיעה קשה בשמה הטוב, והפרת חובות אמונים ותום לב.
התובעת מציינת כי העובדת אתי נברו הגישה כנגדה תביעה וכי החברה הגישה כנגדה תביעה נגדת בטענה להפרת אמונים וביצוע עבירות משמעת חמורות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה