עתירה נגד נוהל קבוצות תיירות

לשכת מארגני תיירות נכנסת מבקשת (31.12.18) להורות לרשות האוכלוסין וההגירה לבטל את נוהל הטיפול בקבוצות תיור, המטיל על שכמו של מארגן התיירות הקבוצתית את האחריות ליציאתם מישראל של התיירים שבקבוצתו.

בעתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נטען, כי למארגן התיירות - בניגוד לרשות - אין אמצעים לצפות מראש את הסיכון שתייר ספציפי יישאר בישראל. בניגוד לרשות, אין בידי מארגן התיירות כלים משפטיים כלשהם לאכיפת יציאת התייר מן הארץ. מדובר לדברי הלשכה, במצב אנומלי של הטלת אחריות בלא סמכות. האחריות המוטלת על כתפיו של מארגן התיירות היא מוחלטת והיא מגובה בערבות בנקאית של מארגן התיירות בגובה שנע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים, ערבות המחולטת במקרה של עיכוב ביציאת התייר מישראל.

לדברי הלשכה, נשירות חוזרות של תיירים מקבוצה של מארגן תיירות מאפשרות לרשות להפסיק עבודה מולו, או במילים אחרות: להפסיק להנפיק לתיירים מקבוצותיו אשרות כניסה, צעד המהווה גזר דין מוות עסקי למארגן תיירות. כל זאת, שעה שאם אותו תייר שנשר היה מקבל אשרת כניסה שלא באמצעות מארגן התיירות אלא באופן פרטני באמצעות קונסוליה בחו"ל - אישור הניתן לאחר תהליך בדיקה הזהה לזה המתנהל לצורך אישור כניסתם של תיירים הנמנים על קבוצות תיור - והיה נושר, איש לא היה נקנס. דהיינו: רשות האוכלוסין וההגירה דורשת ממארגני התיירות את שהיא אינה דורשת מעצמה.
העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד עודד סבוראי וסיון האוזמן, וטרם הוגשה תגובת הרשות.