מחבלים ישאו את מלוא עונשם

מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 25.12.18) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 4), התשע"ט-2018 של חברי הכנסת עודד פורר, ענת ברקו וקבוצת חברי כנסת.

על-פי הצעת החוק, לא ישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, מי שנגזר עליו עונש מאסר בשל ביצוע עבירת רצח, או ניסיון לרצח שהם מעשה טרור לרבות מי שוועדת שחרורים מיוחדת מצאה שעבר עבירה שהיא מעשה טרור לפני תחילתו של חוק זה. הצעת החוק תחול על מחבלים שיורשעו הן בבתי המשפט האזרחיים והן בבתי דין הצבאיים. בנוסף, להצעת החוק תהיה תחולה רטרואקטיבית, כך שזו תחול גם על מחבלים שכבר הורשעו ברצח או בניסיון לרצח.

בדברי ההסבר נכתב: "כאשר בית המשפט גוזר עונש על עבריינים פלילים הוא לוקח בחשבון שלושה שיקולים: שיקום, גמול והרתעה. לגבי אוכלוסיית העבריינים הכללית ערך השיקום הוא מרכזי, אך עבור מי שביצעו עבירות טרור יש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני ערך השיקום. לפיכך, מוצע לקבוע שחוק שחרור על-תנאי ממאסר לא יחול על מי שביצעו עבירות טרור."

ח"כ פורר, מיוזמי החוק, אמר ש"עצם הידיעה כי מחבלים, רוצחי ישראלים, יכולים להשתחרר לפני תום מאסרם, לא הוסיפה לתחושות הקשות ממילא של המשפחות השכולות. בנוסף, אנו מניחים כאן עוד אבן חשובה בחומת המאבק בטרור ובהגברת ההרתעה כך שיידע כל מחבל ששחרור מוקדם לא יכול להיות חלק מהתקוות שלו. מחבל שבחר לבצע פיגוע אינו פועל נגד הפרט, אלא נגד החברה, עם אידיאולוגיה עמוקה כנגד מדינת ישראל וככזה חייב לרצות את מלוא עונשו, שכן ברור שאין לו שום סיכוי לשיקום, בוודאי לא כשהוא הופך לגיבור בעיני שולחיו".

ח"כ ענת ברקו: "לא מדובר בשיקום העבריין והחזרתו לחברה, אלא בחבורה של אנשים ששמו לעצמם להחריב את המדינה וחותרים תחת הסדר הציבורי. אין כאן שום שיקול של שיקום ורק שיקולי הרתעה עומדים לנגד עינינו. הם החריבו את חייהם של הרבה משפחות, וכל אזרח ישראלי הוא מבחינתם מטרה. מי שפעל ממניעים טרוריסטים השמיט את הקשר שלו לחברה, ורוצחים אידאולוגיים לא יקבלו הקלה בעונש".

27 תמכו, 5 התנגדו.

האם יש אסירים ביטחוניים שמעמדם משתנה לפליליים ומדוע?

ועדת הפנים בחנה היום את העברת אסירים ביטחוניים לסטטוס פלילי, לבקשת ח"כ עודד פורר וח"כ ענת ברקו.

ח"כ עודד פורר: "גילינו משהו שלא הכרנו – מסתבר שרוצחיה של קטי דוד ז"ל שנכנסו לכלא כאסירים ביטחוניים, קיבלו שינוי סטטוס לאסירים פליליים ולכן אפשר לקצוב את עונשם. אם נשפטת על-פי חוק הטרור אז אתה מחבל. איך זה קורה? מי מחליט? מי מאשר? איך מחבל שרצח כבר לא מחבל?"

ח"כ ענת ברקו: "במקרה של אסירים ביטחוניים המושג שיקום לא קיים. הם לא תופסים עצמם כמי שעשו משהו רע. לכן הגישה של להעביר מחבל ממעמד של אסיר ביטחוני לפלילי בגלל ניסיון אובדני אינה מתקבלת. אני מודעת לקושי של ניהול כלא תוך שמירה על רווחתם וביטחונם של האסירים, אבל לא יכול להיות שמי שהיה שותף לפיגוע, כדי להוציא אותו לחופשות, מוציאים אותו מקטגוריית הביטחוניים. מי שנשפט על טרור, צריך לעמוד מאחורי הקטגוריות, גם אם זה לא נוח".

נעמה ליאני, רע"ן רישום וניהול אסירים בשב"ס: "בוצע רצח מחריד של קטי דוד ז"ל. בכתב האישום דובר על-רקע לאומני, ולכן עם כניסתם למתקן השב"ס שני הרוצחים סווגו כאסירים ביטחוניים. אבל בהמשך בית המשפט המחוזי ואחריו העליון פסקו שלא ניתן לקבוע שהרקע לאומני. הכרעת הדין ניתקה את הרקע הלאומני, ולכן הם סווגו כפליליים. לעולם אין מצב שישנו סיווג של אסיר מביטחוני לפלילי בגלל שהוא ניסה להתאבד. הדבר הזה לא נכון עובדתית".

יואל הדר, יועמ"ש המשרד לביטחון פנים: "השב"ס לא קובע את הסיווג על דעת עצמו. הוא מסתמך על קביעת בית המשפט ו/או השב"כ. סמכות השב"ס מאוד מצומצמת".