כינוס בנושא: "עדויות חיילים וזכויות אדם"

כינוס מרתק בנושא "עדויות חיילים וזכויות אדם" יתקיים בשבוע הבא באוניברסיטה העברית בירושלים ובמשכנות שאננים. את הכינוס מארגן מרכז מינרבה לזכויות האדם של האוניברסיטה העברית בירושלים ושל אוניברסיטת ת"א, בשיתוף עם אוניברסיטת מרילנד.

הכינוס (בשפה האנגלית) יתקיים, כאמור, ביום א' 29 בפברואר, בבית מאירסדורף, קמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים, בין השעות 18:15-10:00; וביום ב' 1 במרס, בין השעות 17:00-09:30, במשכנות שאננים - בית הארחה ומרכז תרבות בין-לאומי, ימין משה, ירושלים.

ברחבי העולם, מידע הנוגע למצב של זכויות האדם נמסר בעיקר על-ידי קורבנות ואזרחים. מעט מאוד מידע מגיע מחיילים, משוטרים ומגורמים רשמיים אחרים של המדינה, שבשל תפקידם, מעמדם החוקי ומגבלות אחרות, לרוב אינם יכולים או אינם רוצים לספר על אירועים שהיו עדים להם או נטלו בהם חלק.

כאשר גורם רשמי מחליט לדבר, לעדותו יכולה להיות השפעה רבה על תפיסת זכויות האדם בציבור. עדותו של חייל, בפני בית דין בינלאומי, על אחריות הדרגים הפיקודיים אינה דומה לעדותו של קורבן.

בפני ועדת אמת, עדותו של "מבצע פשע" יכולה לסייע בתהליך של איחוי ופיוס לאומי, המתרחש בתקופה של שינויים פוליטיים. בחברה השרויה בעימות, היחס המופגן בדרך כלל כלפי עדויות של קורבנות הוא חוסר אמון, אטימות ופסיביות ציבורית. אך תגובות אלו עשויות להשתנות ואף לעבור לפסים מעשיים, כאשר את אותן עובדות מספרים חיילים.

הכינוס יבקש לעמוד על ההשפעה המיידית או הפוטנציאלית של עדויות חיילים על הפרת זכויות אדם. הדיונים יעסקו בישראל, שבה שפע עדויות של חיילים, תוך השוואה לאזורי עימות אחרים בעולם.

בין הנושאים שיידונו: השפעת העדויות על דעת הקהל ועל מניעה עתידית של הפרת זכויות, היבטים אתיים חוקיים ותרבותיים של מתן עדויות, דילמות מצפוניות, שימוש אמנותי בעדויות, היותן כלי משפטי בתביעות נזיקין, כיצד אוספים עדויות של חיילים בארגוני זכויות אדם וסירוב מצפוני, תפקידן של עדויות בתהליכי פיוס והשפעתן על הזיכרון ההיסטורי של אומות.

בכינוס ישתתפו אנשי מדע המדינה, אנתרופולוגים, משפטנים, עיתונאים, היסטוריונים, אנשי ספר וקולנוע, פעילי זכויות אדם וחיילים אשר ידברו על ניסיונם כמוסרי עדות. נוסף על המשתתפים מישראל יגיעו נציגים מארצות הברית, דרום אפריקה, צרפת ותורכיה.