חפצים ממערת הקבורה הגדולה בארץ מוצגים לראשונה

מבקרי אכסניית אנ"א בפקיעין לא ידעו עד היום שבסמוך למקום נחשפה תגלית ארכיאולוגית ייחודית: מערת נטיפים ששמשה כמערת קבורה לפני 6,500 שנה, הגדולה ביותר הידועה בארץ, ובה עושר של ממצאים קדומים - גלוסקמאות מעוטרות ומנחות קבורה, קנקנים, כלי פולחן, כלי צור ועוד. בטקס חגיגי שהתקיים באכסנייה ביום א' השבוע, נחנכה תצוגה ארכיאולוגית חדשה שמספרת את סיפור המערה והאנשים שנקברו בה.

עד כה, ניתן היה לראות מספר פריטים מהמערה במוזאון ישראל בירושלים. כעת, בתצוגה הצפונית החדשה באנ"א פקיעין, מוצגים לראשונה כלי פולחן, כלי צור, חרוזים, גלוסקמאות (תיבות שבהן הונחו עצמות המת) מעוצבות, קנקן קבורה שמקורו בגולן, ועוד. כל אלה משקפים את מנהגי הקבורה של תושבי הארץ בתקופה זו, את אמונותיהם ואת חיי הרוח שלהם. מעניין לדעת שהממצאים אף מעידים על מעמדן החשוב של הנשים בתקופה זו.

היישובים העיקריים בתקופה הכלקוליתית נמצאו בעיקר בנגב הצפוני, באזורי העמקים ובגולן, ובתי הקברות היו ידועים בעיקר במישור החוף. עד לגילויה של המערה במהלך הרחבת כביש בפקיעין בשנת 1995, היה רק מעט ידוע על-אודות יישובים או בתי קברות בגליל בכלל ובגליל העליון בפרט. במערה הגדולה נקברו, להערכת החוקרים, למעלה מ-600 בני אדם. מסקנת הארכיאולוגים שחפרו במערה מטעם רשות העתיקות - ד"ר צביקה גל, ד"ר דינה שלם והווארד סמיטליין, היא שהגליל בתקופה הכלכוליתית היה משמעותי יותר מכפי שחשבו עד היום.

לאחרונה פורסם כי בדיקות דנ"א שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בעצמותיהם של 22 בני אדם שנקברו במערה גילו שמדובר בתערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהיגרה לכאן מאזורי אירן וטורקיה של ימינו.