מורים חוששים מהטמעת המחשב בבתי הספר

ממחקר שנערך בשלוחת אוניברסיטת דרבי, במסגרת בית הספר לחינוך ואשר הקיף 150 מורים עולה, כי 72% מהמורים חוששים מהטמעת המחשב במערכת החינוך, ורובם אף רואים במחשב איום על מעמדם כמורים בעלי כישורים טכנולוגיים.

המחקר נערך בבית ספר תיכון גדול בת"א, אשר קיימים בו 3 חדרי מחשב משוכללים, ציוד מתקדם, חיבור לאינטרנט, ספריה ממוחשבת, ומהנדס מחשבים המתחזק את חדרי המחשב וזמין בכל עת.

כל המורים בתיכון השתתפו בהשתלמויות הבית ספריות בנושא המחשב ואף בפיתוח יחידת לימוד משולבת מחשב בתחום המקצוע שלהם. למרות ההשתלמויות, גילתה החוקרת כי במפגשים של צוותי הלימוד והנהלת התיכון שילוב המחשב בהוראה לא תופס מקום מרכזי ולעיתים אף לא זוכה לעלות לדיון או לאזכור.

יתרה מזאת, ברוב המפגשים רכזת המחשבים של התיכון לא משתתפת בדיונים ורק מסייעת לעיתים רחוקות בהדרכה טכנית להפעלת המחשב.

עוד העלה המחקר, כי בפועל אין מעקב אחר שילוב המחשב בהוראה על-ידי המורים. למרות ההשקעות הגדולות בתשתית, חדרי המחשב אינם מנוצלים באופן מספק לצורכי התלמידים. זאת ועוד, החוקרת בדקה ומצאה כי במקרים של קיצוץ שעות בבית הספר תחום המחשבים, לעיתים בעידוד המורים, הוא הראשון המקוצץ.

רכזי המקצוע שנבדקו על-ידי החוקרת הם המורים המובילים את הכנסת השינוי בתיכון. אנשי דרבי הבינו כי רכזי המקצוע אינם נדרשים כלל להביע את דעתם בנושא בפני ההנהלה ובכך בולט אלמנט של התייחסות "לא מכובדת" מצד ההנהלה כלפי המקצוע וכלפי הרצון להטמיע את המחשב בתיכון.

מהסקר העלתה החוקרת, שעיקר חוסר הרצון "לקליטת" המחשב והטמעתו בא ממורים בגילאי 41 עד 55 (51% מהנסקרים) אשר הביעו חשש מסויים כלפי הפעלת המחשבים.

למרות שרוב המורים (87%) הביעו דעה חיובית כלפי מקצוע המחשבים הרי שרק 31% בלבד מהנשאלים אמרו שהם עושים שימוש משמעותי במחשב.

במהלך המחקר, לאחר שיחות עם חלק מהמורים, חידדה החוקרת את הבנתה בתהליך ההתנגדות לשימוש בפועל במחשב. החוקרת שמעה ביטויים של חרדה, חשש ואיום, ומכך יכלה להתרשם שהמורים אינם מוכנים לחשוף את חרדותיהם כלפי המחשב בפני ההנהלה והם מוצאים את הפתרון על-ידי הצהרות חיוביות ופרגון למדיניות המוצהרת של תמיכה בשינויים טכנולוגיים שאינם מחייבים אותם בפועל.

בלשון אחרת: שמור לי ואשמור לך - ההנהלה אינה מנהלת בקרה והערכה, אינה מתגמלת כספית או מקצועית את המורים המשתמשים במחשב ולכן המורים אינם מתאמצים אלא רק בהשמעת שבחים לנושא ללא מאמץ אמיתי בשטח.

החוקרת מדרבי טוענת שהתנהגות המורים מקרינה, במידה רבה, על תלמידים שאינם מגלים התלהבות להשתמש במחשב ככלי עזר לימודי ורואים בו אלמנט של בידור ובילוי זמן הפנאי.

ההתנגדות של המורים נובעת בחלקה מחשש להיחשף בעמדת חולשה מול התלמידים בעלי ידע ורקע במחשבים. 57% מהמורים סבורים שהמחשב אינו יכול להחליף את המורה המעביר את החומר בצורה חיה וברורה ומכאן נובעת חלק מההתנגדות שלהם למחשבים והטמעתם. 65% מהמורים בתיכון הם מורים ותיקים אשר חוששים לערעור מעמדם בשל אי הכרה מספקת של המחשב ואין רצון, לטענת אנשי דרבי, לשינוי של הרגלי עבודה ושיטות הוראה.