"מגזר העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים בישראל, המספק עבודה לכ-45% מהעובדים במשק, סובל מנחיתות רבה בהשקעות ובתנאים הסוציאליים בהשוואה למרבית מדינות המערב. כך עולה מנייר עמדה של פרויקט "סנאט", הפועל במימון ובחסות קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי החלטות.
"בניגוד חריף לישראל, הממשל האמריקאי מכיר בחשיבותו העצומה של מגזר זה כמנוף לצמיחה כלכלית ולפיכך נכון להשקיע תקציבים במגזר זה. במדינות האיחוד האירופי פותחה מערכת רווחה ענפה ביותר, שנועדה להקנות מידה סבירה של יציבות לעצמאיים, שוב בניגוד לישראל", טוענים בסנאט.
על צוות ההיגוי של הפרויקט נמנים ח"כ גדעון סער (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). נייר העמדה חובר ע"י ד"ר רובי נתנזון - יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, הגר צמרת, כלכלנית וחוקרת בכירה במכון, וצחי מזרחי - חוקר במכון.
נייר העמדה קובע, כי בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי ניתנת תשומת לב מיוחדת למגזר העצמאים והעסקים הקטנים, הן בקביעת המדיניות הכלכלית והן בהענקת רוב התנאים הסוציאליים הנהוגים לגבי שכירים.
בארה"ב קיימת ועדה לעסקים קטנים בבית הנבחרים ומגוון רחב של ארגונים מקצועיים המעניקים הכוונה וסיוע פיננסי בהיקפים גדולים לעסקים קטנים.
בתוכניתו הכלכלית לחיזוק הכלכלה האמריקנית, העניק הנשיא ג'ורג' בוש שורה של הקלות במיסוי ובמימון הפעילות של עסקים הקטנים, מתוך הכרה בהם כגורם בעל פוטנציאל רב להנעת גלגלי הצמיחה.
אחד קווי היסוד הבולטים במדיניות הכלכלית של בוש היה האצת תהליך ההקלות במס, שהחל בשנת 2001. ע"פ פרסומי הבית הלבן, בשנת 2003 התוכנית הייתה אמורה להניב ל-92 מליון משלמי מס הקלה ממוצעת במס בשווי 1,083 דולר ולהקלה ממוצעת של 2,042 דולר ל-23 מליון עסקים קטנים.
עוד עולה מניר העמדה, כי במדינות האיחוד האירופי קיימות תקנות מיוחדות לפרישת רשת בטחון סוציאלי על העצמאים, ובחלק מהמדינות - בעיקר במדינות הסקנדינביות - זכויות העצמאים במערכת הרווחה זהות לשל השכירים.
בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי קיים מגוון עשיר ביותר של תקנות וחוקים המעגנים את רשת הביטחון הסוציאלי הפרושה על העצמאים.
ישנם אמנם פערים בין המדינות בצעדים שהן נוקטות על מנת להגן על העצמאים, כאשר מערכות רווחה מסוימות מבוססות על עקרון הביטוח הלאומי, המבטח את כל האזרחים כנגד סיכונים בסיסים, ללא תלות במעמדם החברתי או בצורת השתתפותם בשוק העבודה ואילו מערכות רווחה אחרות לוקחות בחשבון את הסיכונים הספציפיים הכרוכים בתעסוקה, ומכוונות להגנה על כל האזרחים העובדים, העצמאים והשכירים.
במקרים אחרים, מערכות רווחה שהיסטורית היו מוכוונות כלפי שכירים בלבד, הורחבו על מנת לכלול בתוכן גם את כעצמאים, או כביטוח חובה או על בסיס וולונטרי. דרך נוספת להגנה על העצמאים, המתקיימת במדיניות האיחוד האירופי, כוללת תוכניות מיוחדות לעצמאים.
לדברי ד"ר רובי נתנזון, הגר צמרת וצחי מזרחי, ממחקר מקיף בנושא העצמאים במדינות ה-OECD (ארגון 25 המדינות המתועשות) - מעלה כי ככל שגדל מספר העצמאים כך קטנה האבטלה.
עובדה זו יוצרת כדאיות במדיניות ממשלתית לעידוד פתיחת עסקים עצמאים, ככלי להקטנת ממדי האבטלה. עוד עולה מאותו מחקר, כי עצמאים במדינות ה-OECD הם בעלי שביעות רצון גבוהה יותר מעבודתם מאשר השכירים.
החוקרים מציינים, כי בעוד שבמדינות המערב ישנה התייחסות מיוחדת למגזר העצמאים, בישראל סובל מגזר זה מאי-התייחסות או מהתייחסות מפלה שאיננה מכירה בתרומתו למשק ואינה ער לצורך לספק לו יציבות כלכלית.
"הממשלות במדינות המערב מכירות בחשיבותו העצומה של המגזר כמנוף לצמיחה כלכלית ולפיכך נכונות להשקיע תקציבים במגזר זה, מתוך ציפייה לתשואה גבוהה על השקעותיהן.
"לאור ההכרה בחשיבותו של המגזר והסיכון העודף שמאפיין אותו, פותחה מערכת רווחה ענפה יותר, בעיקר במדינות האיחוד האירופי, וזאת על-מנת להקנות מידה סבירה של יציבות לעצמאים.
"בישראל למעט בצד המימון של הביטוח הלאומי, אין שוויון בין זכויות העצמאים לזכויות השכירים במערכת הרווחה, ונראה כי יש לתקן תקנות נוספות על מנת להגן עליהם מפני התנודתיות המאפיינת את עסקיהם", אומרים בסנאט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה