שפל חדש ברמות האמון במערכת המשפט בישראל

שיא חדש של ברמת האמון שנותן הציבור במערכת המשפט בישראל: כ-18% מהציבור בלבד מביעים אמון גבוה במערכת המשפט לעומת 33% שמביעים בה אמון נמוך. זוהי הרשמה הנמוכה ביותר מאז פורסם לראשונה המדד לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה בשנת 2001.

המדד, אשר נערך זו השנה ה-18 ע"י פרופ' מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס וד"ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בוחן את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור.

רמת האמון במערכת המשפט נמצאת בירידה חדה ובשפל של 17 שנה והיא עומד על רמה של 2.65 (במדד של 1-5; 1 רמת אמון נמוכה מאוד - 5 רמת אמון גבוה מאוד) לעומת רמת האמון הגבוהה ביותר שנמדדה בשנת 2016 ועמדה על רמה של 3.25.

גם בית המשפט העליון שנמצא בעין הסערה בשנים האחרונות, נמצא בשפל מבחינת רמת האמון לו הוא זוכה מהציבור, כשרמת האמון עומדת על 2.76, הנמוכה ביותר מאז החלו למדוד רמה זו במדד (החל משנת 2008). בסך הכל כ- 26% מהציבור מביעים רמת אמון גבוהה בבית המשפט העליון לעומת 33.5% שמביעים בו רמת אמון נמוכה.

גם שני הגופים הנוספים שנמצאים בעין הסערה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, נמצאים בשפל מאז החלו מדידות גופים אלו במדד בשנת 2008. רמת האמון כלפי היועץ המשפטי לממשלה רשמה ירידה חדה ומוסד זה זוכה לרמת אמון של 2.59 לעומת רמת השיא שנמדדה בשנת 2016 ועמדה על 3.05. בסה"כ רק 15% מהציבור מביע רמת אמון גבוהה ביועץ המשפטי כש-33% מביעים בו רמת אמון נמוכה.

פרקליטות המדינה רושמת אף היא ירידה חדה ברמת האמון שעומדת על 2.55 לעומת רמת השיא שנרשמה בשנת 2016 ועמדה על 3.11. בסך הכל כ-15% מביעים בפרקליטות אמון גבוה לעומת כ-35% שמביעים אמון נמוך.

לפני מספר שבועות פרסמו החוקרים את רמות אמון הציבור במערכת הפוליטית לשנת 2018 וגם במערכת הפוליטית וגם שם ניכרת מגמה של ירידה ברמת האמון (רמת אמון בכנסת של 2.05 ורמת אמון במפלגות של 1.99). לדברי החוקרים, אין ספק שהירידה באמון שתי מערכות השלטון - הפוליטית והמשפטית - היא ביטוי למאבק שמתנהל ביניהן.