כניסתו לתוקף של חוק אשראי הוגן תידחה בשנה לפחות

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ב', 5.11.18) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (דחיית מועד התחילה) התשע"ט-2018.

ב"חוק אשראי הוגן" שפורסם באוגוסט 2017 בסעיף התחילה נקבע כי מרבית הוראות החוק ייכנסו לתוקף בתום 15 חודשים מפרסומו- בחודש נובמבר 2018 (למעט ההוראות הנוגעות להעלאת תקרת הריבית של הגופים החוץ בנקאיים שנכנסה לתוקף 60 יום לאחר פרסום החוק). תחילה ביקש משרד המשפטים לדחות את התחילה ב-9 חודשים, כך שתחילתו תהיה 24 חודשים מיום פרסומו במקום 15 חודשים הקבועים כיום, ובכך לשמר את תקופת ההיערכות שנקבעה במקור להסדרים החדשים.

בחוק אשראי הוגן, הורחבה תחולת החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות כך שיחול גם על תאגידים בנקאיים; עודכן מנגנון תקרת הריבית הקבוע בו; נוספו הוראות שונות שתכליתן הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי, וכן נוספו הוראות עונשין ועיצום כספי שנועדו לאפשר אכיפה יעילה של הוראותיו. בין היתר החוק קובע תקרת "ריבית האזרחית" שהיא ריבית בנק ישראל + 15%. מי שילווה מעל תקרה זו צפוי לעיצומים כספיים שיכולים להגיע למיליוני שקלים. בנוסף, נקבעה תקרת "ריבית פלילית" שהיא ריבית בנק ישראל + 30%. מי שילווה מעל תקרה זו צפוי לעד שלוש שנות מאסר. כמו-כן, נקבעה תקרה לריבית פיגורים שהיא פי 1.2 מתקרת הריבית של האשראי. בין חובות הגילוי שנקבעו בחוק כלפי המלווים יהיו שיעור הריבית, שיעור כלל התשלומים למלווה כגון עמלות, הצמדה למדד כלשהו ועוד. החוק חל על הלוואות ליחידים ולא על הלוואות לתאגידים או לעוסקים מורשים. כמו-כן החוק לא חל על הלוואות בלי ריבית או הלוואות לבני משפחה.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "אין צורך לחכות לאישור התקנות כדי להתחיל להתארגן ליישומן. אחד הנושאים הדרמטיים היה תקרת הריבית שהושתה על כולם. גם זה יידחה? דחייה ב-9 חודשים מיום אישור התקנות לא נראית סבירה לכן יש שתי אופציות- או שנדחה בחצי שנה מיום אישור התקנות או ב-9 חודשים מהיום ואז איש לא יילחץ. נאשר את האפשרות של 6 חודשים מיום אישור התקנות אך נקבע רף מגבלה לשנה לכניסה לתוקף גם אם התקנות לא יאושרו. אני מניח שהשינויים שנעשה בתקנות לא יהיו דרמטיים מבחינת ההיערכות".

עו"ד רני נויבואר ממשרד המשפטים: "החוק אמור להיכנס לתוקף ביום שבת. תכננו שיהיו 9 חודשים בין המועד שהמשרד יביא תקנות לבין המועד שבו החוק ייכנס לתוקפו. החוק שינה הרבה דברים באופן בו נותנים שירות. התקנות מונחות על שולחן הוועדה, אם הן יאושרו בהקדם זה לא ישנה את התוצאה הסופית ואנחנו מבקשים את דחיית כניסת החוק לתוקף ב-9 חודשים. זה נותן את אותו פרק זמן שהיה אמור להיות להיערכות".

עו"ד חן פליישר מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל: התקנות משפיעות על היכולת לחשב את הריבית הממשית. מדובר על שינויים משמעותיים במערכות המחשוביות, על הפריסה הארצית ועוד. הערכות גורמי המקצוע הן שזה הזמן המינימלי שנדרש 6 חודשים לתקנות ועוד 9 חודשים ליישומן. הדחייה לא משנה את הפרופורציה הזו".

ד"ר ניר ימין, מנהל מחלקת ייעוץ משפטי ורגולציה בחברת כא"ל: "החלופה של חצי שנה מיום פרסום התקנות מקיימת יותר את המטרה שלשמה נועדה הדחייה. יש שלל נושאים שצריכים להיות מוסדרים וזה פרק זמן מינימלי להסדירם".

עו"ד טיבי רבינוביץ' מאיגוד הבנקים: "אנחנו רוצים לכל הפחות 6 חודשים מיום אישור התקנות כי אנחנו מעדיפים את הוודאות. אם קובעים רף צריך לקבוע אותו מעל לשנה כי אם המערכת הפוליטית תלך לבחירות שנה לא תספיק".

דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס, התייחס דווקא לאכיפת החוק: "בדיונים שאלתי מה יקרה אם תקרת הריבית תחול ולא ניתן יהיה לקבוע הוצאות שיחרגו ממנה. חלפו חודשים ועדיין אין תקנות. כיום אנחנו בבעיה כשאנחנו מסרבים ללקוחות מחשש לעבור על החוק. כל עוד אין תקנות אולי לפחות אל תבצעו אכיפה - אני היום מסרב למאות לקוחות בחודש. רשות שוק ההון קיבלה את הערותינו אבל טרם ראינו אם זה יושם בתקנות כי לא קיבלנו אותן. הריבית הפלילית לא נכנסה לתוקף אבל הריבית המנהלית כן ואתם מוציאים אותי מפה בלי לאפשר לי לתת שירות".