תביעה נגד החברה הציבורית גיאו דניה

( 31-10-18) החברה הציבורית גיאו דניה מאור יהודה, חברה בת של דניה סיבוס ( חברה בת של אפריקה ישראל להשקעות) נתבעת לשלם 3.1 מיליון שקלים לדרור בלולו חברה להנדסה אזרחית, חברה לביצוע עבודות חפירה ותשתית. זאת בטענה לפיה גיאו דניה הפרה פעם אחר פעם את התחייבויותיה היסודיות כלפי התובעת ובכלל זה ובין היתר את התחייבותה היסודית לתשלום התמורה המגיעה לתובעת בגין עבודות החפירה והדיפון שביצעה בפועל בעבורה במסגרת הסכם ההתקשרות שנחתם ביניהן בחודש יוני 2015, ובנוסף בגין תשלומים נוספים להם הייתה זכאית וכתשלום על ביצוע העבודות שביצוען הסתיים זה מכבר.

לטענת התובעת התנהלות הנתבעת כלפיה הייתה נגועה בהטלת דופי והכפשות חמורות וקשות עליה ועל בעליה דרור בלולו הנגועים ברשלנות רבתי ומגיעות לכדי הוצאת דיבה, תוך פגיעה קשה במוניטין של התובעת ובשמו הטוב של בעליה בהיותו קבלן מבצע של גופים ציבוריים ופרויקטים גדולים.

הכול לדברי התובעת במטרה להתנער מהתחייבויותיה וחובותיה כלפי התובעת ובמטרה צופת פני עתיד וכדי שתוכל לרחוץ בניקיון כפיים ולנסות ולהטיל האשמות שווא זדוניות על התובעת ובעליה. זאת בטענה להפרת החוזה האחיד המקפח שנחתם בין הצדדים אותו היא ניסחה עצמה, כדי להכשיר ולהצדיק את הפרת ההסכם העתידית והמתוכננת מראש, ובניסיון נואל להטיל האשמה על התובעת ועל בעליה.

בתביעה שהוגשה נטען כי הנתבעת שחברת האם שלה דניה סיבוס הייתה אחראית לבניית חניון הברזל בשכונת רמת החייל בו נהרגו 6 עובדים ו-24 נוספים נפצעו, כדי לחסוך ולהרוויח הרבה יותר מהפרויקט, השתמשה בעוגנים קוריאנים זולים כדי לתמוך את קיר הדיפון הצפוני הגובל ברחוב יצחק שדה, וזאת במקום להשתמש בעוגנים האיכותיים והיקרים של חברת ליפסקר שהיו אמורים לשמש לביצוע העבודה מלכתחילה.

לדברי התובעת עוגנים קוריאנים זולים אלו כשלו במשימתם, ולפיכך היה חשש ודאי כי הדבר יגרום להתמוטטות הבניין וכמו גם להתמוטטות של מבנים ברחוב יצחק שדה, ובאם העירייה לא הייתה מתריעה ומאיימת בזמן על הנתבעת בהוצאת צווי הפסקת עבודה, אזי היה נגרם אסון כבד ורב נפגעים.

לדברי התובעת באמצעות עו"ד שלמה ינאי דרישת העירייה להפסקת העבודה בפרויקט מגדלי רובינשטיין האמור ( שני מגדלי משרדים בני 25 קומות כל אחד) בגין הכשלים הבטיחותיים החמורים שהתגלו, הובילה לניסיונות מצד הנתבעת לגלגל על כתפיה את הנזקים שנגרמו בעטייה ובגין ניסיונה להוזלת עלויות על ידי רכישת העוגנים הפולמריים הקוריאנים הזולים שכשלו במשימתם.

התובעת מציינת כי על פי מקור מקצועי מוסמך באם לא היו מעגנים בעבודת חירום דחופה באמצעות חברת ליפסקר את הקיר הצפוני מחדש, הקיר הצמוד והגובל לרחוב יצחק שדה, אזי כחצי מהרחוב היה מתמוטט וקורס וגורם לאסון רב נפגעים שאסון חניון הברזל היה מחוויר לעומתו.

התובעת מציינת כי סולקה מהאתר ממש לקראת סיום הפרויקט וזאת כאשר נותרו ארבעה ימי עבודה בלבד לסיום ביצוע כלל העבודה. לדבריה בתגובה למכתב התראה אותו שלחה לנתבעת בסוף חודש אוקטובר 2017 ובו דרשה כי תשלם לה את חובותיה הגישה הנתבעת כנגדה תביעת סרק מופרכת על סך 2.1 מיליון שקלים שנועדה אלא לשמש משקל נגד לתביעה זו המוגשת כנגדה.