הרחבת שטח המחיה לאסירים נדחתה בשנה

לאחר שהמדינה לא עמדה בפסק הדין שהורה לה להרחיב את שטח המחיה של האסירים והציבה את בג"ץ בפני עובדה מוגמרת, העניקו לה (יום ה', 1.11.18) השופטים ארכה נוספת לביצוע שתי הפעימות שנקבעו בפסק הדין המקורי.

ביוני 2017 קבע בג"ץ, כי שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על יועמד על מ"ר ללא שירותים ומקלחת, או 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת. הוא הורה למדינה להגיע בתוך תשעה חודשים - דהיינו עד מארס השנה - למצב בו השטח יהיה לפחות שלושה מ"ר, לא כולל שירותים ומקלחת, ולהשלים את המהלך כולו עד מארס 2019.

המדינה לא עמדה בפעימה הראשונה והודיעה על כך לבג"ץ רק בדיעבד. היא קיבלה עוד ועוד ארכות למסירת דיווחים על הצעדים הננקטים לביצוע פסק הדין, כולל הרחבת השחרורים המינהליים, בניית אגפים חדשים ועוד. המדינה טענה, כי יידרשו לה שנים רבות - קרוב לעשור - לעמידה בפסק הדין במלואו, אך בג"ץ סירב להעניק לה ארכה כה ממושכת.

המשנה לנשיאה חנן מלצר, השופט ניל הנדל והשופט בדימוס אורי שהם קבעו, כי הפעימה הראשונה תושלם עד 30.4.19 - כלומר: 13 חודשים לאחר המועד המקורי. הם דורשים מהמדינה לעמוד עד אז בכל התחייבויותיה כפי שמסרה להם, ומדגישים שהעמידה בתאריך היעד אינה תלויה ביכולתה להשלים צעד זה או אחר. המימוש המלא של פסק הדין נדחה ל-2.5.20 - כלומר: 14 חודשים לאחר המועד המקורי. מתקני הכליאה של השב"כ, שבטעות לא נכללו בפסק הדין המקורי, חויבו לעמוד בתנאים עד מאי 2021. המדינה גם חויבה למסור לבג"ץ דיווח רבעוני על התקדמות הפעילות.

מלצר, הנדל ושהם מסיימים באומרם: "לסיום מובהר בזאת כי אי-עמידה במועדים החדשים שנקצבו, עשויה להוליד לעותרים ולכל מי שיימצא נפגע - תרופות וסעדים שונים, בכפוף לשמירת זכויות
וטענות הדדיות לכל הצדדים בהתדיינויות עתידיות, ככל שתהיינה כאלה".