בנק ישראל עצר רק 4% מסגירות הסניפים

ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 29.10.18) לדון בגל סגירת סניפי בנקים. היו"ר איתן כבל הזכיר כבר בפתח הישיבה כי לפני למעלה משנתיים אישרה הוועדה את הצעתו לתקן את חוק הבנקאות ולאפשר לבנק ישראל לעצור סגירת סניפים של הבנקים המסחריים. לפי ההצעה הבנקים צריכים לקבל את אישור המפקחת על הבנקים לסגור סניפים, אולם מאז אושר התיקון לחוק נסגרים עוד ועוד סניפים. הוא ציין כי מתוך 155 בקשות שהגישו הבנקים למפקחת אושרו 142 ורק 7 נדחו. "אף אחד מאתנו לא רוצה לעצור את הקדמה אבל אפילו הקדמה לא עומדת בקצב של סגירת הסניפים. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים רואים לנגד עיניהם קודם כל את הבנקים ולא את האזרחים", אמר. הוא הוסיף כי המשימה של חברי הכנסת היא לעצור את התהליך, אם יהיה צורך גם בחקיקה מהירה.

הישיבה היום התקיימה לבקשת ח"כים שטוענים כי גל סגירת הסניפים מהווה התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה. ח"כ איציק שמולי אמר כי האזרחים הוותיקים, דור המדבר, לא יכולים לעבור את המסע הזה ולא ייתכן שמשאירים אותם מאחור. לדבריו, מספר הבקשות המאושרות צריך לעמוד על 70-60 אחוז ולא על 90 אחוז. ח"כ סעיד אלחרומי הוסיף: "הבדואים לא מורידים ישומונים ואין להם סניפים". ח"כ אורי מקלב ציין כי מאז 2012 נסגרו 265 סניפים ואמר כי יש מקומות בהם נסגרו שירותי הקופה ובוטלו תיבות השירות. ח"כ קארין אלהרר אמרה כי רוב הסניפים שנסגרים נמצאים באזורים חלשים, הבנקים חוסכים כסף אבל הציבור לא רואה מזה כלום ושום דבר.

ח"כ נחמן שי אמר כי האוכלוסייה הוותיקה כבר לא מביאה הכנסות גדולות לבנק, וח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי מצד אחד נסגרים סניפים ומצד שני יש הגבלות על שימוש במזומן שדוחפות את הציבור לשוק האפור. ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה כי גם בסניפים שלא נסגרו אפשר לראות את היחס לאוכלוסיות החלשות שנמצאות בתחתית בתורים ארוכים, בעוד שבקומות הגבוהות מקבלים החזקים שירות בתנאי פאר. ח"כ דב חנין אמר כי הבנקים מתנכלים כמו גופים פרטיים אבל אין דבר יותר ציבורי מהם וצריך לדרוש מהם התנהלות ציבורית. הוא הצטרף לדברים של תמנו שטה ואמר: "העניים, הקשישים והנכים צריכים להצטופף בקומה הראשונה ברמת שירות אפס, בעוד שמי שיש לו כסף מקבל שירות נפלא על כורסאות נוחות בקומות הגבוהות יותר. זו מציאות מקוממת שאי-אפשר להשלים איתה".

תושבת בנימינה, ענת אשד גלזר, סיפרה כי בקרוב ייסגר הסניף במושבה ואביה בן ה-77 כבר לא יעבור למהפכה הדיגיטלית ויישאר ללא מענה. מנהל קשרי החוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי פחות ופחות אנשים מגיעים לסניפים והבנקים לא יכולים להשאיר אותם ריקים רוב שעות היום. הוא הוסיף כי אין כוונה שהלקוחות יהיו שבויים או מתוסכלים וכי קצב השינוי בישראל הוא איטי וזהיר יותר ביחס לעולם. היו"ר כבל אמר בתגובה כי התשובות מקוממות. נציגת בנק הפועלים, יעל דרומי, אמרה כי הבנק מחזיק גם סניפים שאין להם הצדקה כלכלית במצפה רמון ובירוחם, וברי רוזנברג מבנק לאומי אמר כי הבנק חשב גם עם דור המדבר במעבר לשירות דיגיטלי.

בתגובה לדברים אמר היו"ר כבל כי הם מקוממים ועדיף שלא היו נאמרים. הוא אף תקף את בנק ישראל ואמר כי הוא נותן את הגיבוי לבנקים ולא לאזרחים ודרש מהפיקוח על הבנקים לראות תוכנית מסודרת של מה שנעשה לטובת הציבור. סגנית המפקחת על הבנקים, עודדה פרץ, טענה כי הצעת החוק של היו"ר כבל היא כן אפקטיבית וכי במקומות בהם המפקחת מאשרת לסגור סניף היא דורשת חלופות שכוללות בין היתר הדרכה של קשישים וליווי דיילים ודיילות. היו"ר כבל דרש לקבל מידע מפורט על כל מה שדרש הפיקוח על הבנקים, כמה קורסים ניתנו, כמה מבואות דיגיטליות הוקמו והיכן הוצבו דיילות ודיילים וסניפים ניידים. הוא סיכם ואמר: "אי-אפשר לעשות את המעבר מהמאה הקודמת למאה הבאה באבחה אחת, הסיפור הזה נגמר. לא עמדתם במה שהתכוונו. נדרסנו תחת הגלגלים של הקדמה ואם צריך נתקן את זה בחקיקה.

עדת הרפורמות מסדירה בחוק את אמצעי התשלום המתקדמים

ועדת הרפורמות החלה לדון בהצעת חוק שירותי תשלום. הצעת החוק מבקשת להסדיר את אמצעי התשלום החדשניים כדוגמת ארנק אלקטרוני, ישומוני תשלום סלולריים וכדומה.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ רחל עזריה, אמרה: "פנינו לקדמה ולעתיד, חוק שירותי תשלום הוא חיזוק משמעותי למהפכת שירותי התשלום החדשים, ויכול להבטיח את הגנת הצרכן בכל מקרה. המטרה היא שהחוק ישאיר פתח לדינמיות של הענף, כדי שלא נמצא את עצמנו מחר, מחרתיים או עוד שנה מול פלטפורמות חדשות שמצריכות תיקונים והתאמות, ובמקביל בדיונים נשמע את כל השחקנים הקיימים כדי לא למנוע מאמצעי תשלום קיים להמשיך לפעול".

עו"ד לירון מאוטנר לוגסי ממשרד המשפטים הציגה את הצעת החוק ואמרה כי ההצעה מסדירה אמצעי תשלום חדשניים כגון ארנק אלקטרוני, העברות תשלום, אחסון כספים ותשלום מהם. ההצעה עוסקת גם במערכת הבנקאית המסורתית כגון כרטיסי אשראי ובנק הדואר.

נקודת המוצא של ההצעה היא שהקדמה טובה לצרכן ולעסקים. ריבוי אמצעי התשלום מאפשר תחרות ולכל שירות ערך מוסף משלו. מדיניות הממשלה היא לקדם את החדשנות במטרה לצמצם את התשלום במזומן על-מנת לצמצם את הכלכלה השחורה ולאפשר תחרותיות ויעילות בתשלומים במשק. ההצעה מגדירה אמצעי תשלום והיחסים בין הלקוח לנותני השירות. נקבעו הוראות לחוזה ותנאיו וכן הסדרי אחריות בעניין שימוש לרעה והתחזות. החוק החדש יבטל את חוק כרטיסי חיוב אולם ההצעה שאבה חלקים ממנו. בדקנו מה קורה בעולם ולמדנו מהטעויות שלהם.

המשנה ליועמ"ש עו"ד ארז קמניץ אמר כי הצעה זו דנה רק ברגל אחת של הסדר היחסים שבין הלקוח לנותן השירותים. הסדר הרישוי והפיקוח נמצא עדיין בדיונים במשרד האוצר. שתי הרגליים יתאחדו להסדרה אזרחית מלאה. עולם המשפט בד"כ שמרן והולך בעקבות הטכנולוגיה. בהצעה הזו חרגנו ממנהגנו וקבענו הוראות צופות פני עתיד. אנו חייבים למצוא תשובות משפטיות מהירות בעיקר בתחום האחריות על-מנת שהציבור יאמין בפלטפורמות התשלום החדשניות.

יו"ר הוועדה לקידום אמצעי תשלום מתקדמים בבנק ישראל, אירית מנדלסון, אמרה אף שבאירופה כבר קיימת חקיקה בתחום, הצעת החוק מתקדמת יותר מהחוקים הקיימים באירופה.

בדיון שנערך היום בהצעת החוק, הוועדה שמעה הערות מנציגי פורום חברות כרטיסי האשראי, חברת פאי-פאל, חברות פינ-טק ונציגים של חברות שעוסקות באמצעי תשלום מתקדמים.