"עקרו להם שיניים וציפורניים"

"מה המשטרה עושה כדי שמחר לא יחטפו עוד מישהו ויענו אותו במשרדי הרשות הפלשתינית?", שאל יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש בדיון (יום ב', 29.10.18) על האלימות נגד תושבים ערבים בירושלים, שמעורבים בעסקות מקרקעין עם יהודים. "כמה מקרי חטיפה ומעצר של תושבי ישראל על-ידי הרש"פ היו בחמש השנים האחרונות? האם בתי המשפט נימקו מדוע שוחררו עצורים מהרש"פ שהיו מעורבים בחטיפה?"

בסיכום הדיון אמר קיש: "אני מפריד בין המקרה הנוכחי של חטיפתו והחזקתו של עיסאם עקל במשרדי הרש"פ, בה צריך לטפל בדחיפות, לבעיה העקרונית. הוועדה תתכנס בקרוב לדיון מעקב מצומצם וסגור עם השב"כ, המל"ל ומשרד הביטחון. לא ניתן שבגלל רגישות הנושא הוא יהפוך למחדל. מעצרו של האיש בידי הרש"פ אינו קביל, וכל מי שמעורב בכך ישלם מחיר.

"המשטרה חייבת להפסיק את ציד מוכרי הקרקעות ואת הפעילות האקטיבית של הרש"פ בתוך ירושלים. צריך לעקור את זה מהשורש. אנו מטפלים בתסמין - חטיפתו ומעצרו של האיש, בגלל הדחיפות, אבל צריך להתמודד עם התופעה. לא יהיו ציידים בשטח ישראל. צריך לשלול למעורבים את תעודות האח"ם. פעילותם פוגעת בריבונות שלנו. הוועדה תפעל לתיקון חוק היישום. אני מבקש מהשב"כ וממשרדי המשפטים וביטחון הפנים להציע לוועדה הצעה לתיקון החוק, במטרה לפעול כנגד פעילות הרש"פ בתוך ירושלים".

סנ"צ גלעד בהט, רמ"ד חקירות במשטרה: "אנו מכירים את המקרה הספציפי שכרגע עצור ברש"פ. אני לא מכיר מקרה נוסף של חטיפה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "מחר 'מושל ירושלים' של הרש"פ הולכת לחקור עו"ד מיפו בחשד שהיה מעורב בעסקה עם יהודים. ברור שזה לא חוקי. עוברים כאן על 10 עבירות. זו גזענות. אם הוא היה תל אביבי?". ח"כ ענת ברקו (ליכוד): "על זה סגרו את האוריינט האוז". ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "החבורה הזו ממשיכה לסכן אנשים".

עו"ד ברק הלר: "אני מייצג 65 איש שנחטפו ועונו על-ידי הרש"פ, 16 מהם אזרחים ישראלים. הם הגיעו לביהמ"ש המחוזי בירושלים וסיפרו והראו איברים מצולקים. עקרו להם שיניים וציפורניים, החדירו שיפוד לוהט לאיבר המין שלהם ובקבוק שבור לפי הטבעת. זה מה שהאדם שנחטף עובר עכשיו. הוא נחשב בעיניהם לבוגד. הוא בנאדם, ומדינת ישראל חתומה על אמנה נגד עינויים שמחייבת לעשות הכל כדי לשחרר אותו מיד".

נוהל מוכתר

בדיון אחר של ועדת הפנים, שנערך לבקשת ראש עירית ירושלים ניר ברקת, דובר על "נוהל מוכתר" לפיו מקבלים היתרי בנייה במזרח ירושלים בקרקעות שאין רישום של בעלותן. קיש: "להבנתי הנוהל הנהוג בעיריית ירושלים חוקי. יש במקביל לשימוש בו הליך הסדרת רישום הקרקעות שהתחיל סוף-סוף, ולגביו אני מבקש להגיש לוועדה דוח סטטוס בעוד חצי שנה. החשש שלי הוא שבינתיים מתקיימת פעילות לגזילת קרקעות מדינה".

ברקת: "יש להתאים את הנוהל להנחיות משרד המשפטים. אנחנו דורשים הנחיות ברורות. משרד המשפטים חייב גם להאיץ את הסדרת המקרקעין. על המדינה לקחת אחריות על נוהל מוכתר. ב-2017 החליטה הממשלה בעקבות פנייתי לשרת המשפטים, שנענתה לבקשתי, על ביצוע הסדר מקרקעין במזרח העיר. הסדר כזה ייתר את השימוש הבעייתי בנוהל מוכתר, אבל העניינים לא מתקדמים. יש הקפאה".

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "נוהל מוכתר, ואנו מדברים גם על נוהל שעוסק בהגשת תוכניות, וגם על בקשות להיתר בנייה, נועד לקיים מרקם סביר לאוכלוסייה היהודית והערבית, בעיקר הערבית. אם הקרקע לא רשומה, ואנשים רוצים לסגור מרפסת או להוסיף קומה על הגג, והוועדה המחוזית אומרת – תכנונית זה אפשרי, ואין דרך לממש, בסוף החיים גורמים לכך שמממשים בצורה לא חוקית. נוהל מוכתר עונה על הצורך לאפשר מרקם חיים סביר, בתוך גבולות התכנון והרישוי. אנחנו רוצים שיבנו בצורה בטוחה.

לכן, כדי להכניס מצב משפטי קשה לנתיב תכנוני סביר, חייבים לאפשר המשך חיים. הנוהל נשען על תקנות התכנון והבניה, כשיש זיקה למקרקעין. אז אפשר ליצור מתווה משפטי. היתר הבנייה לא מייצר קשר קנייני לקרקע. נכון שאדם שבונה לאחר שקיבל היתר בנייה, יהיה קשה להזיזו גם אם יוכח אחר כך שהקרקע לא שלו, אבל ההיתר אינו מקנה לו זכות קניין משפטית. היו במהלך השנים ניסיונות לטייב ולשפר את הנוהל, שקובע היום, שכל בקשה תעבור גם לאפוטרופוס הכללי ולאפוטרופוס לנכסי נפקדים. יש להם אינדיקציות לאדמות לפני 48'. הרעיון הוא שבכל מקום שיכול להיות ממשק עם בעל זכות, כשיש התנגדות, הנוהל קובע עצירה ולא מסלול ירוק. הנוהל מאוזן. הוא בודק את כל בעלי האינטרס. בעיקר בכפרים אנחנו רוצים שבמקומות שלא החלו הליכי הסדר, רוצים שיבוא מישהו שמכיר ויגיד: המשפחה הזו גרה כאן עשרות שנים".

שלומי הייזלר, הממונה על רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים: "יש מכרז בקצב שיא לשירותים שונים. יש לנו 5 גושים בתהליך עבודה, בבית חנינא, בצור באהר ובהר הצופים".

ח"כ לאה פדידה: "אין הקפאה. יש החלטת עירייה להערים קשיים ושאלות. אומר המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ שאין הוראה להקפיא. עד שאין נוהל חדש, הישן קיים. אם זה לא פופוליסטי, מה מונע ממך להמשיך מה שעשיתם 30 שנה?"

מאיר דויטש, תנועת רגבים: "הנוהל עקום לחלוטין. בתי משפט אישרו אותו בדיעבד בתנאי שהשכנים מסכימים למה שהמוכתר אומר. הבעיה שזה בוטל, וגם לא צריך יותר להוכיח ששילמת מיסוי על המקרקעין". ארז קמיניץ: "זה מפני שהוועדה המחוזית הגיעה למסקנה שאם נדרשת חתימת שכנים, זה מייצר עוד גורם עם זכות וטו. לכן עכשיו אין לשכנים זכות וטו, אבל אם הוועדה המחוזית מתרשמת שיש סכסוך, היא שולחת את הצדדים לבית משפט, בדיוק כפי שנהוג בבית משותף".

עו"ד אשרת מימון, עיר עמים: "אני חוששת שזה דיון סטייל אחאב ואיזבל על גזל כבשת הרש האחרונה. אין פה פלשתיני שיספר על אפליה קשה בתכנון ובנייה".