עו"ד ישלם לעמיתו 1.1 מ"ש

עו"ד עמוס גבעון ישלם לעו"ד אמגד ג'אבר 1.1 מיליון שקל - חלקו של ג'אבר בשכר הטרחה אותו גבה גבעון משבעה לקוחות בתחום נזקי הגוף אותם הפנה אליו ג'אבר. כך קבעה (12.10.18) שופטת בית משפט השלום בירושלים, יעל ייטב.

גבעון וג'אבר חתמו באוגוסט 2008 על הסכם, לפיו ג'אבר יקבל 40% משכר הטרחה שיגבה גבעון מלקוחות אלו, ואילו ג'אבר יהיה אחראי לקשר עימם ולזימונם לצורך הטיפול בתיקים. לטענת ג'אבר, הוא העביר לגבעון 100 תיקים, מתוכם הוגשו 41 תביעות והסתיים הטיפול בשבע מהן. גבעון גבה מלקוחות אלו שכר טירחה של 3.6 מיליון שקל והחזר הוצאות בסך 230,000 שקל.

גבעון טען, כי ג'אבר אינו זכאי לתשלום משום שהפר את התחייבויותיו על-פי ההסכם ומשום שטרם הגיע המועד להעברת חלקו. ייטב דחתה את שתי הטענות. היא אומרת, כי אין בהסכם כל זכר למשימות שלטענת גבעון אמור היה ג'אבר למלא, אלא לשונו ברורה ואין בו התניה כלשהי לתשלום חלקו. מאחר שמדובר בשני עורכי דין, חזקה עליהם שההסכם משקף את מלוא ההבנות, ובוודאי שהוא היה מציין בפירוש מגבלות כלשהן על תשלום שכר הטרחה אם היו כאלו. אם היה גבעון סבור שג'אבר מפר את ההסכם, הוא לא היה ממשיך לקבל ממנו תיקים במשך שלוש שנים.

לגבי מועד התשלום אומרת ייטב, כי גבעון אמור היה להעביר לג'אבר את חלקו מיד כאשר קיבל את שכרו מלקוחותיו, ולא רק לאחר סיום כל ההליכים כפי שטען. גם כאן, יש להניח שהשניים היו מנסחים את ההסכם בצורה שונה אילו היה ממש בגרסתו של גבעון, והצמדת ההעברה לג'אבר למועד התשלום שמקבל גבעון היא הגיונית.

עוד נדחתה טענתו של גבעון, ולפיה יש לקזז משכרו של ג'אבר לא רק את ההוצאות שכבר הוצאו ולא התקבלו מהצד השני, אלא גם את אלו העתידיות. בגרסה זו אין היגיון, אומרת ייטב, ומציינת שגבעון נקב בארבעה סכומים שונים כאשר העריך את ההוצאות העתידיות בתיקים אלו: מיליון שקל, 2 מיליון שקל, 5.6 מיליון שקל ו-6.2 מיליון שקל. תחשיבים אלו הוכנו רק לצורך המשפט הנוכחי ולא בזמן אמת, מעירה ייטב. את ג'אבר ייצגו עוה"ד עמוס ון-אמדן ושלומית הראל-שוורץ.