חוק חדלות הפרעון עלול לפגוע באשראי

יש להיזהר שישראל לא תהפוך לגן עדן לחייבים במסגרת חוק חדלות הפרעון החדש, והתקנות הנמצאות בהכנה יעסקו בכך - אומרת (יום ג', 9.10.18) שרת המשפטים, איילת שקד. היא דיברה באוניברסיטת בר-אילן בהשקת ספרו של פרופ' דוד האן בנושא חדלות פרעון.

שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, אמר שהוא מסכים לחלוטין עם התפיסה לפיה חובתה של חברת רווחה היא להגן על אדם שנקלע למצוקה כלכלית, וכי הדבר נכון גם מבחינת יעילות כלכלית. לדעת שטיין, יש לתת תמריץ לקחת אשראי ולפתוח עסק קטן, על-ידי הגבלת אחריות הדומה לזו של חברה בע"מ, וזאת באמצעות רשת ביטחון למקרה בו ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה.

שטיין הסתייג מן הסעיף בחוק החדש הקובע, כי בעל שעבוד צף יוכל לקבל לכל היותר 75% מתמורת המימוש של הנכס המשועבד. לדבריו, מי שמאפשר לפירמה לפעול, זכאי להגנה מלאה על כספו - "לא 75% ולא 77.5%". שטיין הזהיר: "מי שמייצר תועלת חברתית, ואומרים שאין לו זכויות - עלול להפסיק לייצר את התועלת החברתית". עם זאת הדגיש, כי ברור לו שבתפקידו כשופט, הוא חייב לפסוק לפי החוק.

עוד עמד שטיין על בעיית הנציג כאשר חברה זקוקה לארגון מחדש, בציינו שהמנהלים עשויים להסתיר מידע רלוונטי משיקולים האישיים. לדבריו, כאן קיימת בעיה הנושקת לתחום התמחותו המרכזי - דיני ראיות: כיצד יקבל בית המשפט את המידע הדרוש לצורך החלטותיו. שטיין הציע למנות מומחה ניטראלי מטעם בית המשפט, כך שכמעט ולא יהיה צורך להסתמך על מידע שמוסרים המנהלים. הייתה זו ההרצאה הפומבית הראשונה של שטיין מאז נכנס לתפקידו לפני חודשיים.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר - הדן בתיקי פירוק רבים - סבור שהתנהלות בתי המשפט והמגזר העסקי בנוגע לניהול ההליכים לא תשתנה עם כניסת החוק לתוקפו בספטמבר הבא. ברנר יצא נגד הקביעה בחוק לפיה ההליך יימשך שלוש שנים, באומרו שהיא עלולה להביא לכך שהמערכת תוצף בבקשות של חייבים; הגבלת שיקול הדעת של השופטים בנקודה זו אינה מוצדקת, טען.

עוד אמר ברנר, כי בנוגע לאחריות הדירקטורים - חובתם של השופטים היא להיזהר שלא לפעול מתוך חוכמה שבדיעבד ושלא להגיע ל"הרג-יתר" כלפי נושאי המשרה. כונסת הנכסים הרשמית, סיגל יעקובי, הביעה את החשש שהחוק החדש יוביל להסתגרות יתר של הדירקטורים - חשש אותו הביע גם עו"ד צוריאל לביא.